שאלה
שלום לכם חברים יקרים!
אני נער בן 13. יש לי בעיה שחוזרת על עצמה כל פעם מחדש. יהיה קשה לי לפרט הכל ולהעביר את כל הפרטים, המחשבות והרגשות אך אני מקווה שבדברי התשובה שלכם תספקו אותי ואם לא - אני אנסה לפרט יותר בהמשך. לפעמים אני קם בבוקר, נוטל ידים כמו שצריך, מברך ברכות השחר והכל, ומתפלל ככל יכולתי. אני אוכל עם ברכה ואף מתחיל ללמוד (בחופש, כשזה באפשרותי – יש לי סדר יום). הבעיה היא שזה לא מחזיק מעמד. לפעמים באיזשהו שלב אני מונע מעצמי את המשך הדף החדש ולפעמים, בגלל שאני בחברה (כלומר בישיבה) חברים מסיחים את דעתי לבדיחות, דיבורים ובכלל יותר קשה לי (למשל, קשה לי יותר להתפלל כמו שצריך או ללמוד קצת בנוסף בהפסקות). לפעמים גם צינון, לדוגמא, בזמן התפילה בבוקר מפריע לה מאוד וכבר חושבים כל הזמן מתי היא תיגמר. פתאום, עכשיו כשאני כותב את השורות הללו, אני חושב לעצמי: רגע, מה הבעיה שלך?! אבל עובדה שזה קשה לא לחזור ל"דף הקודם".
יש גם את הבעיה של "אחטא ואשוב". של 'עוד פעם', 'זה לא נורא ו-'ה' יסלח'. עכשיו ימי חודש אלול עוד לא עשיתי תיקון מיוחד אבל אני יודע שבר"ה ויו"כ אני אתפלל ואולי אף 'אצליח' לבכות ולמחרת היום... הכל מהתחלה...
עוד מקור לבעיה הוא: יוצא לי לחשוב על הקב"ה, לנסות לתאר אותו וזה, כמובן, לא כ"כ הולך. איך אפשר לתאר את גדולתו, את מלכותו, את זה שצרייך ליירא אותו. כיצד אני יכול לגרום לעצמי להרגיש בכל רגע "דע לפני מי אתה עומד"?
אודה לתשובתכם, בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך!
תיארת סדר יום בחופש: התחלה טובה – נטילת ידיים, תפילה וארוחה, המשך נפלא – לימוד, ואז – הפסקה וליבך כואב על כך שאתה מונע את עצמך מלהמשיך את הדף החדש. אבל אני מתפעל ממך – איזו התחלה יפה לסתם יום של חופש. יותר מזה – אינך מסתפק בהתחלה היפה, אלא הינך שואף שכל היום יהיה באותה דביקות. דומה אתה למעפיל על הר גבוה מאוד, שאף אם אינו יכול להחזיק מעמד ברמה הגבוהה והוא גולש למישור, הוא כל כך משתוקק לאותו גובה שיש לו אומץ למחרת לטפס שוב למדרגה הגבוהה. המשך כך, אל ירפו ידיך ממה שלא הצלחת, אלא שמח במה שהצלחת ובעזרת ד' תמצא את עצמך בהמשך הזמן כל הזמן על הגובה!
יש גם עצות מפורטות שאפשר לתת לך, אבל לשם כך צריך להכיר אותך יותר טוב וזה מצריך לכל הפחות שיחה בעל פה, כדי לדעת אלו עצות מתאימות לך. אתה יכול לפנות אליי בטלפון 6524282-02.
כדאי לך לקבל הדרכה אישית מפורטת ע"י תלמיד חכם. אם תרצה נוכל להפנותך למישהו מתאים, אולי אפילו קרוב למקום מגוריך. הגדרת בעיה של "אחטא ואשוב" וב"ה אין כאן חטא אלא רצון להתעלות. לכן שוב ונסה, ונסה שוב, ואי"ה חפצך יצליח וה' הטוב יעזור לך ותזכה לסיעתא דשמיא.
ביחס למחשבות על הקב"ה: כמובן שאי אפשר לתאר אותו, וב"אנעים זמירות" אנחנו אומרים "דימו אותך ולא כפי ישך" אבל בכל זאת –"אספרה כבודך ולא ראיתיך, אדמך אכנך ולא ידעתיך". לא מפסיקים מלעסוק בדברי תורה. חז"ל קראו ללימוד ספרי אמונה – 'הכרת מידותיו של הקב"ה' ואמרו שזו הדרך האמיתית להכיר את ה' יתברך. ככל שלומדים יותר ספרי אמונה מתקרבים יותר להבנת גדולת ה'.
נוסף על כך לימדונו חז"ל (כתובות קיא) "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום" (דברים ד' ד')– וכי אפשר לידבק בהשכינה? והרי יש מצווה "ולדבקה בו" (דברים ל' כ')?! אלא הידבק בת"ח. ולכן ראוי גם ליצור קשר אישי עם תלמידי חכמים. כמו כן, הקריאה על גדולי חכמים פועלת גם היא הרבה על הנפש. הרב קוק אומר שזה קורה בשני תחומים: תועלת מעשית – כשקוראים על הצדיקים הנפלאים האלה מתעוררת בלב הקורא רצון פנימי לנסות גם הוא ללכת בדרכי הגדולים, לבחור גם הוא איזה דרכים טובים וקניינים יקרים כאלה. ותועלת עיונית – הנפש מתגדלת כשהיא פוגשת חזיון נשגב ונאדר בקודש כמו חיי גדול ישראל, והמראה הגדול בעצמו מרומם את הרוח ומעדן את הלב.
להשלמת התמונה נא עיין בתשובה אחרת שלנו בנושא זה: איך להתמודד עם ירידות וקשיים בעבודת ה' - http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1938
חילך לאורייתא
דוד, חברים מקשיבים