יחס לערבים

שלום אבי,

על היחס למיעוט ערבי החי בתוכנו נכתב כבר רבות מאז קום המדינה ועד היום.

מאמרים חשובים נכתבו בכרכי תחומין ובהם המאמרים הבאים:

הגרח"ד הלוי – דרכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים – כרך ח'.

זכויות המיעוטים בהלכה – הגרי"א הרצוג, הרב גרשוני – כרך ב'.

המשמעות למצוות לא תחנם – הרב יעקב ורהפטיג – כרך ב.

מעמד הישמעאלים במדינת ישראל - הרב אלישע אבינר – כרך ח'.

איסור לא תרצח כלפי ערבים – הרב אביגדור עמיאל – כרך '.

בבכרכי התורה והמדינה – כרך ב' מאמר של הרב שאול ישראלי.

מאמרים אלו הם רק מעט מן המעט, ויש עוד הרבה.

את היחס הבסיסי לכל אדם כולל אדם ערבי למדנו אף מהרב קוק:

האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל.

אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שבפועל, אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב.

הרב א.י. קוק, מידות הראי"ה, בתוך: א.י. קוק, מוסר אביך.

הבסיס הערכי שלנו הוא אהבה לכל הבריות, גם לערבים. זה הכלל היסודי.

ביחד עם זה, איני תמים וידוע לי שיש אויבים רבים שגרים בארץ. היחס הראוי בעיני הוא הפרדה בין הערבי היחיד לבין השאיפה הלאומית של רובם לרשת את כל הארץ מידינו.

ביחסנו לכל יחיד, ואף לערבי, עלינו להתייחס אליו בידידות ובכבוד. כך גם למדנו מהרב צבי יהודה קוק שהדגיש את זה. הוא הוזמן פעם להשתתף במפגשים בים יהודים לערבים כדי להוריד את מפלס השנאה, והוא ראה חשיבות גדולה במפגשים אלו והשתתף בהם (ראה שיחות הרצי"ה, מצוות יישוב הארץ, עמ' 9). הוא התנה את השתתפותו במפגשים בכך שהם יודו שלא כבשנו מהם שום שלטון, ואכן הוא קיבל את זה מהם בכתב.

הוא גם סיפר פעם על תלמידי בית ספר שפגעו ברוכל ערבי, והוא עצמו הלך למנהל בית הספר להתלונן על התלמידים ולבקש סליחה מהרוכל הערבי.

הזכות של מיעוטים לגור בארץ ישראל היא העובדה שהם יקבלו את השלטון היהודי ולא יילחמו בו (על פי רמב"ם בהלכות מלכים פרק ו ה"ה). במידה שהם נלחמים בשלטון, אז המדינה צריכה להילחם נגדם בחזרה. אך שוב, כל זה בטיפול המדינה ולא בטיפול של יחידים.

אנחנו כאנשים יחידים צריכים להתייחס בכבוד לכל אדם, עד שיווכח שהוא לא מתנהג בכבוד אלינו בגלל יהדותנו.

בברכת התורה והארץ,

הרב רפי אוסטרוף

הרב רפי אוסטרוף הוא רב מרבני בית הלל.