משמעותה של הסוכה / עיון לחג הסוכות

חג הסוכות ממוקם מיד לאחר הימים הנוראים, מה משמעות הדבר? ומה מסמלת הסוכה בעולם החסידות?

שהחיינו

מיד עם תום תפילת "כל נדרי" אומר הש"ץ את ברכת שהחיינו וכולנו עונים בקול גדול: "אמן". ברכת שהחיינו נתפסת אצלנו כברכה הנאמרת בשעת שמחה גדולה, בקניית חפץ חדש וכו´. מה ענינה של ברכה זו לשעה מלאת הוד ופחד, ליום שבו אמורים להכריע בשאלה "מי יחיה ומי ימות? מי בקצו ומי לא בקצו?"

אהבת י-ה

ר´ צדוק מעלה תפיסה מחודשת ביותר לגבי בחירתו החופשית של האדם. בעקבות כך הוא מחדש הבנות חדשות בעניין תשובה מאהבה ומיראה.

אופיים של חמשת איסורי יום כיפור

ישנן שתי הבנות מרכזיות בשאלה מהי מטרת העינוי ביום הכיפורים. מאמר זה מציב את ההבנות השונות ומעלה כמה השלכות מעשיות הנובעות מכך.

תשובה מאהבה ומיראה / עיון לשבת שובה וליום הכיפורים

מהו ההבדל היסודי בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה? השפת אמת טוען כי הנקודה המבדילה היא השאלה האם התשובה נובעת מרצון לקרבת ה´ או מצער על קלקול החטא.

באה אליכם או שובו בנים שובבים

השיר ´באה אליכם´ מתנגן הרבה באוזנינו. ייתכן כי טמון בו מסר עמוק לעמידתנו כבנים לפני ה´ בימים הנוראים.

תשובה המביאה לגאולה

שני כיוונים עיקריים עומדים בפנינו בבואנו לעשות תשובה. האחד הוא התמודדות ישירה עם ההחטא, והשני הוא העמדת גדרות וסייגים. מדוע דווקא הדרך השנייה היא המביאה לידי גאולה?

תשובה וכלל ישראל / עיון לפרשת נצבים ולראש השנה

השפת אמת מאיר דרך מיוחדת בחזרה בתשובה. התחברות אמיתית לכלל ישראל מביאה אותנו לידבק בקב"ה עצמו.

יראה ואהבה – שניים שהם אחד

"האם אוירה של אהבה ושמחה, דבקות והתחברות צריכות להיות במרכז או שמא דין ורחמים, "היום יעמיד במשפט", "היום הרת עולם"? " - עיון ביחס שבין תשובה מיראה לתשובה מאהבה וההשלכות לדורנו

ענין תקיעת השופר.

כשאנו שומעים את קול השופר, מתברר לנו שיש לפחד רק מה´. מסתבר שכל החששות שלנו בתוך העולם הזה אינן משמעותיות, מסתבר שכל החששות האלה אינן פרי המציאות אלה פרי הדמיון שלנו.

"אָיֶיכָה?"

בימים הנוראים אנו עומדים ומתוודים, ומונים שוב ושוב רשימה ארוכה של חטאים ועוונות. מדוע זה כל כך חשוב? במה זה מקדם את תהליך התשובה שלו ומרחיק אותו מהחטא? האם העיסוק ה´אובססיבי´ בחטאים לא עלול רק לסבך את האדם ולגרום לו לשקוע ברע שבו?

בין שופר לחצוצרה

מצוות שופר ומצוות התקיעה בחצוצרות דומות זו לזו. במאמרנו ננסה להראות כי בשתי המצוות שני דינים מקבילים, האחד קשור לזעקה והשני להמלכת ה´.

מחוטב עציך עד שואב מימיך

מי נמצא בין חוטבי העצים לשואבי המים, ואיך הפרשה מתקשרת לראש השנה?

לא בשמים היא

הרמב"ן ובעקבתיו ה"ספורנו" מסבירים שהפרשיה הזו עוסקת במצווה אחת מסוימת והיא מצוות התשובה. רוב הראשונים בעקבות חז"ל מסבירים שהכוונה לתורה ולמצוות באופן כללי. גם כשמדובר בכלל המצוות הכתוב נוקט לשון יחיד (עיין תהילים קי"ט צו).

מחשבות לקראת סליחות ראשונות

רגע לפני תחילת הסליחות , הרב שי פירון על קולו של השופר בימי חודש אלול.

עדכון כשרות מס 30