הרכבת מרדכי על הסוס

הצגת השאלה

בשיעור שעבר ראינו עימות אחד בין המן ובין מרדכי, כשבעימות זה היתה לכאורה יד המן על העליונה: מרדכי לא כרע ולא השתחווה והמן הביא לגזרת שמד על כל עם ישראל. בשיעור זה נראה את העימות השני בין מרדכי להמן, כשבעימות זה יד מרדכי על העליונה ויד המן על התחתונה: המן מצטווה על ידי המלך – על בסיס עצה שהוא עצמו יעץ – להרכיב את מרדכי ברחוב העיר ולקרוא לפניו 'ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו'.

הטענה הראשונה אותה נרצה לטעון היא שכל אירוע במגילה – ולפעמים קטן ככל שיהיה – דוחף ומגלגל את הסיפור, ולבסוף יתפוס תפקיד כל שהוא בנס ההצלה. סיפור ושתי, לדוגמא, מכין את הקרקע להמלכת אסתר, ואלו סיפור בגתן ותרש, אשר נראה כפרט חסר משמעות בסוף פרק ב', מביא להרכבת מרדכי על הסוס. וכאן, צריכים אנו לעצור ולשאול: מה מוסיף סיפור הרכבת מרדכי? מובן שמדובר בסיפור יפה כשלעצמו - המן ניצב אצל המלך שמח וטוב לב כשבכוונתו להביא לתליית מרדכי, ולבסוף הוא נאלץ לכבדו בכבוד מלכות - אך נראה שאם סיפור זה היה מושמט מן העלילה לא הייתה חסרה המגילה דבר: גזרת המן הייתה מתבטלת ומרדכי היה מקבל את בית המן צורר היהודים. מה, אם כן, עומד מאחורי הרכבת מרדכי על הסוס?

נתונים

לפני שננסה להציע כיוון לפתרון השאלה נסקור את הנתונים הבסיסיים העולים מן המגילה ביחס לסיפורנו. ראשית, יש לציין כי פרק ו', סיפור הרכבת מרדכי על הסוס, הינו למעשה נקודת מפנה במגילת אסתר. עד סיפור זה המן עולה מעלה מעלה ומרדכי יורד מטה מטה: בפרק ג' אנו קוראים על כך שהמלך מגדל את המן ומנשאו – 'וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו'. בהמשך הפרק עולה מעמדו של המן אפילו יותר ולאחר שהוא מעביר את הגזירה על השמדת היהודים הוא מקבל את טבעת המלך. בפרק ה' ממשיך המן ועולה כשאסתר המלכה מזמינה אותו למשתה, ואינה מסתפקת בכך אלא מזמינה אותו למשתה נוסף! שיא עלייתו של המן היא לכאורה בשאלת המלך מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו – כשברור לכולם מי הוא אותו האיש.

אולם, מנקודה זו ואילך מתחילה נפילתו של המן: המן נאלץ להרכיב את מרדכי על הסוס, במשתה הוא מואשם על ידי אסתר בניסיון להשמיד את עמה (ונופל על המיטה) ולבסוף נתלה על העץ אשר הכין למרדכי.

אצל מרדכי, כצפוי, התהליך הפוך: עד מעשה הסוס נמצא מרדכי בתחתית הסולם, קרוע בגדים ולבוש שק כשגזרת התלייה מרחפת מעל ראשו. לאחר מעשה הסוס מתהפך מעמדו: מרדכי עולה על הסוס וממשיך לתפקיד משנה למלך הלבוש בלבוש מלכות. מצאנו אם כן, שללא שום ספק סיפור הסוס מהווה נקודת מפנה ברורה במגילת אסתר.

מדברנו הקודמים עולה כמעט מעליה הנקודה השניה אותה אנו רוצים להעיר: נראה שהמגילה בנויה משני מאבקים מקבילים, המאבק האישי בין מרדכי והמן והמאבק הלאומי בין הגויים הרוצים להשמיד את היהודים לבין העם היהודי. מרכז הסיפור הוא הניצחון האישי, כשלאחריו מגיע הניצחון הלאומי.

חשיבות סיפור הסוס

ראינו שסיפור הסוס מהווה סיפור יסוד במגילת אסתר, והשאלה זועקת – מה מסמל סיפור הסוס? לשאלה זו התייחסו שלושה כותבים חשובים,[1] אולם אנו ננסה להציע כיוון רביעי:

מי שיעיין בפרק ו' ימצא שהשם אחשורוש מוזכר רק פעם אחת, וזאת כשאחשורוש קורא על מעשה בגתן ותרש. בכל שאר הפעמים מכונה הדמות אשר קובעת את ההחלטות בתמונה זו 'המלך', ללא הזכרת שמו המפורש, ודבר זה מעלה אולי קצת את החשד האם המגילה לא רומזת לאיזה שהוא מלך אחר. זאת ועוד, להחלטת הרכבת מרדכי על הסוס קודמים רצף של צירופי מקרים: שנת המלך נודדת והוא מבקש לראות את ספר דברי הימים. במקרה, פותח המלך את הספר דווקא בסיפור בגתן ותרש ובמקרה הוא מחליט לעשות יקר וגדולה למרדכי דווקא עכשיו. במקרה, בדיוק בשעה זו מגיע המן להודיע למלך על תליית מרדכי, ובמקרה – או שלא במקרה – המן הוא שגורם לכיבוד מרדכי בכבוד מלכים.

עד כה ראינו שהיד הנעלמת של הקב"ה רמוזה ברמזים בוטים בהתנהלות הדברים שבפרק ו'. כעת יש לשאול מה רוצה המגילה לומר לנו בפרטי הסיפור, מדוע סידרה ההשגחה כי מרדכי יולבש בלבוש מלכות ויורכב על גבי סוס ברחוב העיר? אם נסתכל במלבושים השונים אשר מתוארים במגילת אסתר ייתכן כי נוכל להבין את המסר העולה מסיפור זה.

ישנם כמה אנשים אשר מוזכר לבושם במגילה: ושתי נדרשת לבוא לפני המלך בכתר מלכות, ממאנת, ומלכותה ניתנת לרעותה הטובה ממנה. אסתר, לאחר שמוצאת חן בעיני המלך, אכן מקבלת את הכתר אשר נלקח מושתי. לאחר פרסום גזרת המן לובש מרדכי שק ואפר וממאן לקבל את הבגדים אותם שולחת אסתר. אסתר מקבלת על עצמה לבוא אל המלך ולובשת מלכות לפני שמנסה את מזלה. מרדכי – בסיפורנו – מולבש לבוש מלכות, ובסוף המגילה יוצא לפני המלך 'בלבוש מלכות' ועוד מלבושים מכובדים אחרים.

ייתכן, שבמלכות אחשורוש, אשר בה בולט לעין כי הפן החיצוני – פן הלבוש, המשתה והפאר – מולך; במלכות בה נראה למראית עין כי עם שלם יכול להימחק רק בגלל שכך רצה המלך; במלכות בה יכול המלך להוריד כתרים מעל ראשי נשיו ולהמליך נשים אחרות כראות עיניו – דווקא על רקע מלכות זו רוצה המגילה להדגיש כי מי שאכן מלביש בגדי מלכות הוא 'המלך' של פרק ו': 'המלך' הוא אשר ממית ומחיה ומוריש ומעשיר, והוא אשר יגרום למי שחושב שהכוח והגאווה שלו להכיר בכך שאין הוא השולט בעולם.

במילים אחרות, נראה כי סיפור הסוס הוא מעין מפתח למגילת אסתר, וסיפור זה זועק כי את לבוש המלכות מלביש הקב"ה, ובסופו של דבר מי שיקבל את כתר המלכות הוא מי שרצה בו 'המלך'.