היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מסיים את הקדנציה שלו עם שני שיאים חדשים הקשורים לתפקיד היועמ"ש, שבמובנים רבים קשורים זה לזה. מצד אחד הביא מנדלבליט בתקופת כהונתו לשיא את מעורבות היועץ המשפטי לממשלה בתחום הפוליטי, ומן הצד השני, בסיום כהונתו נמצא אמון הציבור במערכת אכיפת החוק בשפל של כל הזמנים. שיא שלילי שטרם היה כמותו.
המעורבות הפוליטית של מנדלבליט כיועמ"ש באה לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים. כך למשל, התנגד היועמ"ש באופן פומבי לניסיונות החקיקה של הכנסת את חוק ההסדרה, למרות שמדובר בהצעת חוק פרטית שלכאורה אין לו כל קשר אליה. מנדלבליט התבטא באופן פומבי נגד החוק של הכנסת, והפך עצמו בכך לאחד השחקנים הפוליטיים, כאילו היה חבר כנסת.
מנדלבליט שינה את יחסי הכוחות בממשלה
בהמשך, התערב מנדלבליט גם ביחסי הכוחות הפוליטיים בתוך הממשלה, כאשר הודיע כי החלטת הממשלה להאריך את הסגר בחודש פברואר 21, שהתקבלה ע"י רוב שרי הממשלה – אינה תקפה. בכך למעשה שינה מנדלבליט את יחסי הכוחות בממשלה באופן מלאכותי, ובניגוד ללשון החוק, ונתן לבני גנץ "זכות וטו" מוחלטת על פעולת הממשלה. רגע מביך במיוחד היה כאשר מנדלבליט לא שם לב כי המחשב שלו אינו על "השתק", והוקלט אומר לגנץ כי "נעל" את ראש הממשלה.
עימות מתוקשר נוסף של היועמ"ש היוצא עם הדרג הפוליטי נרשם כאשר מנע מנדלבליט, באמצעות המשנה שלו דינה זילבר, מהשר דודי אמסלם למנות מועמדים מטעמו כדירקטורים בחברות הממשלתיות. אמסלם התעקש, והעימות הגיע לכדי כך שבלשכת היועמ"ש הנחו עובדי ציבור להתעלם מהוראות השר הממונה עליהם. באופן מפתיע, מיד עם החלפת הממשלה הוציא מנדלבליט חוות דעת הפוכה לחלוטין, אשר הכשירה את מינויו של עמיר פרץ כדירקטור, למרות שגם הוא, בדומה למועמדים שהציג השר אמסלם, לא נכלל ב"נבחרת הדירקטורים".
אולם מעל לכל, מעבר לכל העימותים והטענות, תיזכר תקופת כהונתו של מנדלבליט כזו בה נפתחו סדרה ארוכה של חקירות, והוגשו כתבי אישום, כנגד פוליטיקאים מכהנים, כאשר בסופה של התקופה לא נותר מרובם דבר חוץ מאשר הניסיון להלך אימים על הקואליציה ועל חברי הכנסת.
במהלך תקופת כהונתו של מנדלבליט הוגשו כתבי אישום כנגד ראש הממשלה נתניהו, השר אריה דרעי, השר יעקב ליצמן, השר חיים כץ, חבר הכנסת ביטן, נפתחה חקירה כנגד השר אמסלם וכנגד חבר הכנסת מיקי זוהר. המדהים בנוגע לכתבי האישום והחקירות שנפתחו הוא האופן בו הם הסתיימו. לקראת סוף כהונתו של מנדלבליט הוצגו סדרה של הסדרי טיעון, שלמעשה קיצצו את האישומים החמורים באופן שכמעט לא נותר מהם דבר.
"החזיק את בכירי המערכת הפוליטית תחת איום בכתבי אישום חמורים"
כך כנגד דרעי, שנחשד בתחילה בשיבוש הליכי משפט, עבירות מס ועבירות של שחיתות שלטונית, נותרו בסופו של דבר שני אישומים קלים בעבירות מס מהרף הנמוך ביותר, וזאת לאחר למעלה מ-6 שנות עינוי דין. כנגד ליצמן, שהואשם בשוחד, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים ברף החמור, נותר אישום קל במיוחד של הפרת אמונים וקנס מגוחך של 2800 ₪. גם בתיקי נתניהו, הכוללים אישומים בשוחד, הציע היועמ"ש הסדר טיעון מקל במיוחד שיכלול רק עבירת הפרת אמונים.
בסופו של דבר, לאחר 6 שנים בהן החזיק מנדלבליט את כל בכירי המערכת הפוליטית תחת איום בכתבי אישום חמורים, הרי שעם לכתו התברר כי האישומים בפועל הינם קלים בהרבה, וכי היועמ"ש מסתפק בהתפטרותם של אותם הח"כים מהכנסת. במקום לקבל תצוגת תכלית של אכיפה נוקשה כנגד פשעים של נבחרי ציבור, קיבלנו מערכת אכיפת חוק שכל עניינה הוא שליטה בזהות חברי הכנסת.
המקרה של נתניהו, דרעי וליצמן חמור במיוחד, מכיוון שמדובר בשלושה ראשי מפלגות שהובילו את מפלגות הקואליציה. ההליכים בעניינם, שנמשכו שנית רבות, יצרו הלכה למעשה שליטה של מנדלבליט בשלוש ממפלגות הקואליציה החשובות ביותר. כך הפך מי שהוקלט בתחילת כהונתו כמתלונן ש"החזיקו אותו בגרון", לאדם המחזיק בגרונם של חברי הכנסת.
-
עוד באותו נושאהמשפטן הסרוג בפנים: שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד היועמ"ש
30/01/22 21:32
לא פלא, לכן, שבעוד שבתחילת כהונתו של מנדלבליט היה אמון הציבור במוסד היועמ"ש גבוה באופן יחסי (3.05 מתוך 6 בשנת 2016, לפי מדד של אונ' חיפה), הרי שעם סיום כהונתו ירד האמון הציבורי באופן דרמטי (2.53 מתוך 6), וזאת בבדיקה שנעשתה עוד טרם הפרסומים על הסדרי הטיעון שביצע.
מנדלבליט הוכיח בכהונתו, יותר מכל יועמ"ש אחר, את הסכנה שבמעורבות הפוליטית של היועץ המשפטי לממשלה, ואת הצורך הדחוף בפיצול התפקיד באופן שיפריד בין היועץ לממשלה, לבין התובע הכללי. אין לנו אלא לקוות שהיועץ המשפטי לממשלה הבא, שימונה ככל הנראה בימים הקרובים, ידע להימנע מהכשלים שאפיינו את פעולת קודמו, ולא יתערב בעבודת המערכת הפוליטית.
זאב לב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה