אם לא עכשיו - אין מתי

לפני כשנה בל"ג בעומר בשנה שעברה נחתם המשא ומתן הקואליציוני בין הבית היהודי לליכוד עם כניסתה של מפלגת הציונות הדתית לממשלה. בבית היהודי ידעו להתגאות בכך שקיבלו את תיקי החינוך והתפוצות וחבר קבינט ליו"ר המפלגה בנט, שרת המשפטים ויו"ר ועדת שרים לחקיקה וחברת הקבינט תהיה איילת שקד ואורי אריאל יהיה שר החקלאות עם החטיבה להתיישבות.

בנוסף, סוכם כי הבית היהודי תקבל את תפקידי יו''ר וועדת החוקה, וכן את תפקיד סגן שר הביטחון עבור הרב אלי בן דהן כשעל פי ההסכם הוא היה אמור לקבל את האחריות על המינהל האזרחי מה שלא קרה בסופו של דבר.

בבית היהודי נופפו בכך שתקציב החינוך הוגדל ב-630 מיליון ש״ח, הקצאת מיליארד ש״ח להעלאת שכר החיילים בשנה השלישית, הגדלת תקציב האוניברסיטה באריאל, העברת חוק העמותות, תיקונים להגשת מוגבלויות במוסדות החינוך, מיגון הסעות ביו״ש, וחיזוק הגרעינים המשימתיים בפריפריה.

אך בבית היהודי הזניחו את נושא שירותי הדת במדינה שהועברו במלואם לידי ש"ס שלקחה את משרד הדתות ואף דאגה שתועבר לידיה השליטה על בתי הדין הרבניים שהיו תחת משרד המשפטים והועברו לידיו של השר דוד אזולאי מש"ס. בנוסף, בבית היהודי לא נלחמו למנוע את ביטול חוק הגיור עליו התחייב הליכוד למפלגות החרדיות למרות קריאות הרבנים מהציונות הדתית שטענו כי מדובר בוויתור בעייתי במיוחד.

(צילום: צילום מסך)

בבית היהודי אמנם זעמו על מתן תיק הדתות לידי ש"ס אך בפועל יומיים לאחר חתימת ההסכם עם ש"ס נכנע בנט וחתם על כניסה לממשלה כשהוא בעצם משלים לחלוטין עם הוויתור על מוסדות הדת של המדינה.

ההסכם הקואליציוני המלא

בש"ס דאגו לכל הפינות: הם הצליחו להביא לכך שבראש הוועדה למינוי דיינים לא תעמוד שרת המשפטים כפי שהיה נהוג בעבר, אלא שר מטעם הליכוד, מאוחר יותר מונה לתפקיד השר יובל שטייניץ. שקד אמנם חברה בוועדה מתוקף ההסכם הקואליציוני, אך שליטתה קטנה בהרבה. השבוע ראינו בצורה ברורה כיצד סנדלו המפלגות החרדיות את מינוי הדיינים הציוניים דתיים לבתי הדין האזוריים זאת למרות שכרגע אין להם רוב בוועדה לאחר פרישת שני הדיינים החרדים הרב בוארון והרב אלגרבלי לגמלאות.

מדובר בחלון הזדמנויות קצר במיוחד עבור הציונות הדתית שכן מינויה של הטוענת הרבנית רחל לבמור צפוי לפוג באוגוסט ובש"ס יעשו הכל כדי שהיא תוחלף במועמדת שתתאים להם. על פי התקנות, התקן של טוענת רבנית עליו יושבת כיום לבמור, שמונתה על ידי יו"ר הוועדה שרת המשפטים דאז ציפי לבני צפוי להסתיים בקיץ הקרוב. בש"ס וידאו שיו"ר הוועדה יהיה מטעם הליכוד ולא שרת המשפטים כפי שהיה עד היום, יודעים שיוכלו להפעיל יותר לחץ על האיש שראש הממשלה בוועדה מאשר על שרת המשפטים, אילת שקד.

בבית היהודי הותירו את כל נושא שירותי הדת לרצונם הטוב של המפלגות החרדיות, "יוקם פורום להידברות מתוך רצון טוב הכולל את נציגי ראש הממשלה, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה בנושא השירותים הדתיים", נכתב בהסכם הקואליציוני.

עוד נכתב, "הצדדים מסכימים כי ראש הממשלה יביא לכך שבטרם השבעת הממשלה, יתכנסו יו"ר רשימת הבית היהודי ויו"ר רשימת ש"ס או נציגיהם לשם גיבוש הסכמות והבנות ביחס לסוגיות של מינוי רבנים, הרכבת מועצות דתיות ומינוי ממונים ע"י המשרד לשירותי דת, והכל בכפוף להוראות כל דין". למותר לציין שהסכמות כאלו אינן קיימות ובמשרד לשירותי דת לא מחויבים לשום הבנה עם הבית היהודי בנושא.

כל אלו חשובים במיוחד אך ברי תיקון, במדינה בה כל שנתיים שלוש ישנן בחירות ניתן יהיה להחזיר בעתיד את הסמכויות חזרה לידי משרדים שיהיו בידי הבית היהודי ולפעול כדי לקדם את האג'נדה הציונית דתית בתוכם למרות הנזק שנגרם כבר עתה מהמעבר לידיה של ש"ס.

בלתי הפיך

אך נושא מינוי הדיינים מדובר בנזק בלתי הפיך שיכול להימשך 30 שנה. מינוי דיינים הוא עד לצאתם לגמלאות בגיל 70 חלקם בני 40 כך שמדובר במינויים משמעותיים במיוחד שיכולים להותיר את חותמם על בתי הדין בעשרות השנים הבאות ולקבוע האם הם יהיו ידידותיים, אנושיים ועם חשיבה מקרבת או שהם יוותרו בעלי תדמית רעה וחסרת התחשבות. כמו כן חשוב לזכור שהדיינים מהווים חלק נכבד מבעלי זכות הבחירה בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לישראל.

אם בבית היהודי ימשיכו לוותר על מינוי הדיינים ולא ילחמו כעת בכל הכוח על מינוי דיינים מהציונות הדתית תהיה זו בכיה לדורות. כיום המצב הוא חלוקה של שליש חרדים ספרדים, שליש חרדים אשכנזים ושליש מהציונות הדתית, אך בעוד החרדים בוחרים את נציגיהם ללא התערבות של האחרים, מעוניינים החרדים להחליט עבור הציונות הדתית מי יהיו נציגיה בבתי הדין כשהם מטילים ווטו על דיינים ראויים בשל קשריהם לארגונים כצוהר או מסיבות אחרות שאין להן ולמציאות קשר הדוק מידי.

גורמים העוסקים בנושא מינוי הדיינים מזהירים כי הבית היהודי חייב להתעשת במהירות ולהפסיק את הפקרת מוסדות הדת במדינה ולפעול כדי למנוע נזק ארוך טווח בבתי הדין כזה שלא ניתן לתקנו בעשרות השנים הקרובות.

כרגע אמורים להתמנות שישה דיינים לבית הדין הגדול, מלבד מינויו של הרב אליעזר איגרא בשבוע שעבר, שהתאפשר ככל הנראה בשל המחלוקת בין הרבנים הראשיים. מדובר בחלון הזדמנויות לאור החלטת בג"צ שיש למנות מינויים קבועים באופן מידי ואם בבית היהודי ימשיכו להשאיר את השליטה בידי המפלגות החרדיות הטענות עליהם בנוגע להסכם הקואליציוני יהיו הטענות הקטנות ביותר ברשימה.