אחד השירים שהפכו לסמלה של התקופה, לצד שירים נוספים, הוא השיר "השמחה". עומר אדם שחרר לו גרסת קאבר משותפת עם הראפר שרק, כשרבים מכירים את הגרסה של רביד פלוטניק לשיר משנת 2013. אך לא כולם יודעים שהגרסה של רביד, אז נצ'י נצ', גם היא קאבר - ובית שלם הושמט ממנו.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהז'אנר הבוטה והבועט קיבל תפנית: כך חדר הטקסט האמוני להיפ-הופ

  16/05/23 15:27

מביקורת לסמל: אליעד ומשה אוחיון ז"ל

מי שהפך את השיר לסמל במלחמה ובעקבותיו עומר אדם בחר לשחרר קאבר לשיר הוא אליעד אוחיון מאופקים שאהב את השיר ונהרג יחד עם אביו משה בטבח הנורא בזמן שיצאו להגן על העיר. במהלך ההלוויה הכואבת הספיד אמיתי, הבן הבכור למשפחת אוחיון ואחיו הגדול של אליעד, את השניים וסיפר על הקשר של אליעד לשיר.

משה ואליעד אוחיון ז"ל. נפלו בהגנה על העיר אופקים | איור: תהלה נאור

"אחד השירים שאליעד מאוד אהב, והיינו שולחים אותו אחד לשני ברגעים מסוימים, זה שיר שנקרא 'השמחה' של רביד פלוטניק", אמר אמיתי כשהוא מתחיל לשיר את השיר. כהשלמה למילים בפזמונים האחרים הושרו גם "התקווה" ו-"אני מאמין".

גרסת המקור: אריה אביטן, שיר מחאה חריף

מי שכתב והלחין את השיר הוא אחד מסנדקי ההיפ-הופ הישראלי, אריה אביטן, המכונה "צ'ולו". אביטן הוא הבעלים של הלייבל "מאד מאן" שתחתיו חתום גם רביד פלוטניק. השיר יצא בתוך האלבום "תבלין ישן" בשנת 2006, ובו אביטן מבטא את תסכולו ממדינת ישראל, מהתנהלותה הפוליטית, מאי-צדק חלוקתי אך במקביל גם מתפיסות שלא רואות את הקשר בין העם לארץ ומתכנית ההתנתקות.

אביטן כותב "מכרו לנו סיפור על ציונות ותקומה, גנבתם את הכסף, שדדתם אדמה", אך בד בבד גם כותב "את המקום הזה נתן לי אלוקים, ואיך אתם קוראים לנו כובשים". אביטן מבטא גם את הביקורת שלו על תרבות ה"יהיה בסדר" וכותב "בארץ כל תכנית היא בסיס לשינויים, שלושים שנה בונים וביום אחד הורסים" כשהוא מרמז לתכנית ההתנתקות שבוצעה זמן קצר טרם יציאת השיר.

תכנית ההתנתקות | צילום: מרק ניימן, לע"מ

הוא גם יוצא נגד הרוח החילונית שהייתה במדינה בשנותיה הראשונות וכותב "הפרדתם אותנו מהדת, גור אריה הפכו לכת", כשהפזמון הוא תפילה אופטימית: "את השמחה, את השמחה הזאת הם לא ייקחו ממך, ובשמחה, ובשמחה הזאת אחי אני איתך". בפזמונים הנוספים מוחלפת המילה שמחה במילים תקווה ואמונה, והשיר נפתח בסמפול צהלולים - הצליל שמסמל יותר מכל את המזרחיות הישראלית שהסוגיות בהן עוסק השיר קשורות למחאות שהוא ניהל במשך השנים.

רביד פלוטניק מחדש את השיר ומשמיט בית

שבע שנים אחרי, בשנת 2013, שחרר רביד פלוטניק, אז עדיין נצ'י נצ', את אלבומו השני "בור ועם הארץ", כשהשיר שחותם אותו הוא "השמחה". אלא שרביד החליט לבצע כמה שינויים במילים של השיר, והשמיט את הבית האחרון: "בארץ כל תכנית היא בסיס לשינויים, שלושים שנה בונים וביום אחד הורסים / את המקום הזה נתן לי אלוקים, ואיך אתם קוראים לנו כובשים / עוד נשיב עטרה ליושנה וניפגש בירושלים הבנויה / יש לנו את זה וזה שלנו, יש בנו את זה כי משמה באנו".

בעצם ההשמטה הזו השאיר פלוטניק את השיר רק כביקורת על מוסדות המדינה, ללא ההשלמה של הביקורת על תפיסות לא יהודיות שחדרו לארץ וצינזר את הקריאה החד-משמעית של אביטן לאיחוד ירושלים, את הקריאה נגד ההתנתקות ואת האמונה שהכל עוד ישוב לידינו.

עומר אדם מחזיר את השיר להקשר

עם הפיכת ההיפ-הופ לזרם המוביל בישראל השיר חצה מגזרים והפך גם לאהוב על ידי אליעד, ומי שבחר לחדש את השיר הוא עומר אדם שגם הקדיש את השיר לשניים וצירף לקליפ את הקטע בו מופיע אמיתי כשהוא מדבר על השיר במהלך ההלוויה. אדם כתב על הקשר שלו למשפחת אוחיון וסיים: "שלושת הדברים שאי אפשר לקחת לנו: את השמחה את התקווה ואת האמונה".

אמנם אדם מבצע בפועל את המילים אחרי הצנזור של רביד, אבל בעצם הביצוע שלו והמחווה המיוחדת לזכרו של אליעד משיב את השיר להקשרו המקורי: ביקורת על תפיסות זמניות שמתכחשות ומתעלמות מהסיפור היהודי הגדול של עם ישראל בארץ ישראל.

השמחה, מילים מקוריות

את השמחה, את השמחה הזאת הם לא ייקחו ממך
ובשמחה, ובשמחה הזאת אחי אני איתך
את השמחה, את השמחה הזאת הם לא ייקחו ממך
והשמחה, עם שורשים עמוק בנשמה

עבד כי ימלוך והוא שולט ביד רמה
מכרו לנו סיפור על ציונות ותקומה
גנבתם את הכסף, שדדתם אדמה
אסרתם את הגוף עכשיו רוצים את הנשמה
אבל אנחנו כבר לא תמימים כן
מאמינים בני מאמינים
עבדו לנו על ההורים, כן
עכשיו עובדים עלינו בפנים
האדמה של כולנו - שלכם
והחובות שלכם - של כולנו
המניות של כולנו - שלכם
המלחמות שלכם - של כולנו
מעבידים אותנו כל החיים
כדי שנשאר חייבים
כבר לא מבדיל בין ימינך לשמאלך
אבל דבר אחד הם לא ייקחו ממך

את התקווה, את התקווה הזאת הם לא ייקחו ממך
ובתקווה, ובתקווה הזאת אחי אני איתך
את התקווה, את התקווה הזאת הם לא ייקחו ממך
והתקווה, עם שורשים עמוק באדמה

נותנים לנו לראות - ולא נותנים לגעת
הפרדתם אותנו מהדת
גורמים לנו לרצות - גנבתם את הדעת
גור אריה הפכו לכת
בין הגויים, נשארנו יהודים
בין יהודים, הפכנו הזויים
נשארים נאמנים למסורת
מאמינים מתפללים לקטורת
גררתם לפשע, כיוונתם לרשע
סגרתם ת'עבר, קברתם ת'מחר
קומבינה על קומבינה מה כבר לא עשו
אבל דבר אחד אחי הם לא ייקחו

את השמחה, את השמחה הזאת הם לא ייקחו ממך
ובשמחה, ובשמחה הזאת אחי אני איתך
את השמחה, את השמחה הזאת הם לא ייקחו ממך
והשמחה

בארץ כל תכנית היא בסיס לשינויים
שלושים שנה בונים וביום אחד הורסים
את המקום הזה נתן לי אלוקים
ואיך אתם קוראים לנו כובשים
עוד נשיב עטרה ליושנה
וניפגש בירושלים הבנויה
יש לנו את זה וזה שלנו
יש בנו את זה כי משמה באנו

מהאמונה, ת'אמונה הזאת הם לא ייקחו ממך
ובאמונה, באמונה הזאת אחי אני איתך
את האמונה, ת'אמונה הזאת הם לא ייקחו ממך
והאמונה, עם שורשים עמוק בנשמה