ביקורת סדרה: פארגו

כשהתסריט נכתב על ידי האחים כהן, מה הפלא שהדמויות מוזרות ומעניינות. פארגו היא סדרה שנעה בין ז'אנרים שונים והדמויות שלה משתנות מנקודת ההתחלה באופן קיצוני, כשהצופה נשאר על קצות האצבעות לאורך כל העונה

חדשות כיפה דימה חוסקי 09/08/17 19:43 יז באב התשעז

ביקורת סדרה: פארגו
פארגו, צילום: צילום מסך יוטיוב

שם הסדרה: פארגו – Fargo

ז'אנר הסדרה: פשע, קומדיה שחורה, מותחן ודרמה

שנת עליית הסדרה לאוויר:  2014

רשת השידור: FX

ציון IMDB (או מדדים אחרים): 9

מספר עונות עד היום: 3 

מספר פרקים עד היום: 30

סטטוס הסדרה: למרות הצלחת הסדרה לא ברור מתי תעלה עונה רביעית אם בכלל

בשנת 1996 האחים כהן כתבו, ביימו והפיקו את הסרט "פארגו", סרט בז'אנר הפשע בשילוב עם קומדיה שחורה. הסרט עצמו היה מוצלח (8.1 ב-IMDB).  בשנת 2014 הופקה סדרה, נכון להיום בת שלוש עונות, המבוססת על הסרט ומהווה שדרוג רציני לסרט, כנראה שגם כתוצאה מכך שהאחים כהן מלווים את הפקת הסדרה ונותנים את הטאץ' שלהם גם שם.

כל פרק נפתח בכיתוב  "זהו סיפור אמיתי" אך כמובן שאין קשר בין המציאות לבין המתרחש בסדרה, כך גם נאמר על ידי האחים כהן שכתבו את התסריט. בעונה הראשונה הצופים יזכו לפגוש את לסטר נייגארד, איש מכירות חלש אופי, שכל סובביו דורכים עליו ולא לוקחים אותו בחשבון, כולל אשתו. לסטר נייגארד חי את חייו השלווים והמרובעים אך באחד מימי החורף הרגילים עובר לסטר אירוע של בריונות כלפיו, מה שמוביל אותו אל בית החולים, שם הוא פוגש דמות שתשנה אותו ואת מסלול חייו. אותו זר מסתורי אומר ללסטר שאם הוא היה במקומו, הוא לא היה מקבל את הבריונות שהופעלה עליו בשתיקה. לא רק זה - הזר המוזר מוכן גם לסייע ללסטר. מנקודה זו והלאה מתחילה התפתחות מאוד מהירה וקיצונית של גיבורנו. אותו זר הופך לידיד של לסטר ומלווה אותו בתהליך ההתפתחות שהוא עובר. תהליך שאנו כצופים נראה במהלכו אלימות רבה, פשיעה ובאופן כללי חריגה מהתנהגות נורמטיבית. 

פארגו

פארגו צילום: צילום מסך יוטיוב

היפה בסדרה, הוא שבכל עונה אנחנו נזכה לראות תוך עשרה פרקים התפתחות עצומה של כל הדמויות. כל דמות מתחילה את העונה בנקודה מסוימת ומתפתחת באופן מפתיע עד לנקודת קיצון אחרת לגמרי מזו שבה הכרנו אותה בתחילת העונה. 

מעניינת מאוד בניית הדמויות ה"רעות" וה"טובות". הרעים בכל עונה הם בעלי מאפיינים ייחודיים מאוד ומוזרים מאוד, שהופכים את הצפייה בהם למסקרנת ומיוחדת יותר. לאורך כל עונה אנו נחשפים לרבדים שונים של דמויות אלו ולומדים עליהן קצת יותר. לעומתן הדמויות "הטובות" מתחילות תמיד בנקודת תמימות ובחיים נורמטיביים לחלוטין ומשם מתחיל סיפורם להסתבך ומגיע לנקודות של גילוי עצמי חדש. 

חשוב לציין כי הסדרה מלווה באלימות, המהווה חלק חשוב בסיפור המסגרת בכל עונה, וביחד עם גיבורים בעלי תכונות יוצאות דופן הסדרה שומרת את הצופה מתוח עד לסוף כל עונה. חשוב לציין גם כי אירועי הדרמה בסדרה, שלעתים הם אירועים מפתיעים וקשים, מלווים בבדיחות שחורות כיאה לקומדיה שחורה, המציגה רגעים קשים ומנסה לרכך ואולי לאפשר לצופה לעכל את המתרחש על גבי המסך בעזרתן. 

מה שבטוח, כל סוף עונה ישאיר את הצופה פעור פה ביחס לנקודת ההתחלה שבה החלה העלילה. כצופה החובב מותחנים וגם אוהב לנחש את הכיוון אליו תלך העלילה, אני יכול לומר שקשה מאוד לנחש איך הסדרה תתפתח מבנקודת ההתחלה שלה. הקשר בין העונות השונות הוא מועט: הדברים מתרחשים בעשורים שונים אך באזור גאוגרפי זהה, לכן דמויות מעונה אחת מופיעות באחרת אבל אין קשר של ממש בין העונות  וכל עונה עומדת בפני עצמה.  

למי הסדרה מומלצת:

חובבי מותחן ייהנו מאוד מהסדרה, בייחוד צופים המעריכים השקעה בפרטים קטנים שמאפיינים דמויות שונות, כמו צורת התבטאות ייחודית, תכונות חריגות המוסיפות עניין.וגם - מי שאוהב סדרות איכותיות המשלבות את כל הז'אנרים יחד, מקומדיה שחורה דרך מותחן ועד לדרמה אנושית.

למי הסדרה היא Big NO NO:

לאלה מבינכם הרגישים לאלימות שלעתים מלווה את הסדרה, סדרה זו תתאים פחות. כמו כן מי שלא מעריך את ההשקעה בדיאלוגים עם טקסטים שלפעמים נראים כאילו נלקחו מסרטיו של טרנטינו, עם דגש על בחירת המילים והאופן שבו הדברים נאמרים.

 

לטורים קודמים