שאלה לא פשוטה בכיבוד הורים

שאלה

ב"ה

שלום ותודה מראש לכבוד הרב.

אני באתי ממשפחה שהרקע שלה הוא לא פשוט. ברוך השם, זכיתי לעשות תשובה והיום אני נשואה באושר ומתגוררת באחת השכונות של ירושלים.

ברצוני לשאול על אימי. לאורך השנים יש בינינו המון חיכוכים וקונפליקטים. זה הגיע למצב שאחי (היחידי) ואני ניתקנו איתה קשר למספר שנים. אני חשה, יסלח לי השם, שלאימי יש המון בעיות. ההורים שלי התגרשו כשהייתי קטנה מכיוון שאימי גנבה במירמה את כל הכסף של אבי (מדובר על למעלה ממליון שקלים דירה רכב). נזרקנו כולנו פחות או יותר לרחובות.

העניין הזה שאני יודעת שאימי התחתנה עם אבי ולא היתה לה בעיה בקור רוח לגנוב את כל הכסף ולהשליך שני ילדים לרחוב צורמת לי. אני יודעת שלאורך השנים אימי הונתה המון אנשים ואפילו ישבה בכלא על הונאה.

לאורך השנים כל הזמן אמא שלי משקרת כמעט בכל הזדמנות. אני חשה שהיא האדם הכי פחות אמין שאני מכירה. ויותר גרוע מזה, אני חשה שאם הבחירה בידה זה אנו, ילדיה, או היא- היא תבחר להקריב אותנו והכל כדי להציל את עצמה.

אני פשוט כבר לא יכולה. כל מה שאני מרגישה כלפיה זה שהיא מסכה אחת גדולה, וגם כשהיא כן עוזרת לי אני חשה שזה כדי להלל ולשבח את עצמה ולהראות עד כמה היא בן אדם טוב ולא באמת בשביל לעזור לי. (היא לא מתחשבת באיך אני רוצה שיעשו לי טוב, היא מחליטה לבד איך ובמה לעזור גם אם זה בדברים שהיא יודעת מראש שירגיזו אותי).

אני באמת באמת באמת משתדלת לעבוד על כיבוד הורים. באמת שבכל כוחי. אני מזמינה אותה לביתי, ומשתדלת כמה שאני יכולה לכבד אותה מתוך התפיסה שאני לא מכבדת אותה בגלל מה או מי שהיא אלא נטו בגלל שהקב"ה ציווה אותי לכבד אותה וזה בכלל לא קשור אליה. גם כל הזמן אני שמה במוחי את הסיפור בגמרא על הרב שאימו ביזתה אותו והוא שם את כפות ידיו מתחת לרגליה שלא תצטרך לדרוך על האדמה.

אבל: הנשמה שלי כל כך סולדת משקר, מצביעות, מהונאה, מניצול של האחר, מאגואיסטיות- ומתוך כך יש לי סלידה מאימא שלי שלצערי מתפרצת בכל מיני הזדמנויות (אך לא באופן שפעם הייתי מתפרצת...).

יש לי כל הזמן צורך להוכיח אותה... אבל אני יודעת שזה לא מתפקידי.

מה עושים במצב כזה? אני יודעת עד כמה התורה מקפידה בחשיבות המצווה הזו... ואני כל כך מאוכזבת מעצמי כל פעם שיש לי נפילה בנושא.

אנא עזור לי,

בתודה,

מנפש דואבת.

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה