בתום הליך גישור ממושך, בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום (ג') את הנאשם המרכזי בפרשת טלגראס, עמוב דב סילבר, וכן נאשמים מרכזיים נוספים בארגון, וזאת בעבירות במסגרת ארגון פשיעה, בהן עבירות תיווך לסחר בסמים, עסקה אחרת בסם ושיבוש מהלכי משפט. עמוס דב סילבר שייסד את הארגון, הורשע בין היתר בעבירה של ניהול ארגון הפשיעה ואחדים מהנאשמים הורשעו גם בעבירות של הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה.
העונש לבראל לוי - 7.5 שנות מאסר
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שעמוס דב סילבר ירצה עונש של 8 שנות מאסר, בראל לוי ירצה עונש של 7.5 שנות מאסר כאשר בית המשפט יוכל להפחית עד שנה וחצי מעונש זה אם ישתכנע על בסיס חוות דעת מקצועיות שלוי השתקם. נאשמים נוספים ירצו תקופות מאסר של עד 3 שנים. לצד זאת, הוסכם שבית המשפט יורה על חילוט סכומי הכסף, הרכוש, המחשבים והטלפונים שנתפסו מהנאשמים, ועל הטלת עונשי מאסר מותנים וקנסות.
פעל כארגון פשיעה למשך שנתיים - עם מבנה היררכי
מהכרעת הדין עולה שטלגראס, שהוקמה במרץ 2017, שימשה כפלטפורמה לסחר בסמים (בעיקר קנאביס) באמצעות הטלגרם, הפכה לארגון פשיעה בסוף שנת 2017, ופעלה עד למעצר הנאשמים במרץ 2019. ארגון טלגראס פעל במבנה היררכי, בניהול של עמוס דב סילבר ואחרים, כאשר יתר הנאשמים שימשו בתפקידים שונים, לרבות ראשי ענפים בארגון, וקיבלו משכורות מהארגון.
3,500 סוחרי סמים ולמעלה מ-100 עובדים
על פי הכרעת הדין, ארגון טלגראס העסיק למעלה מ-100 עובדים, ופעלו במסגרתו למעלה מ-3,500 סוחרי סמים, ששיווקו ומכרו סמים לציבור הרחב, ושילמו לטלגראס עבור פעילותם בערוצי הטלגרם של טלגראס, והכל תוך הסתרת זהותם האמיתית של סוחרי הסמים ושל אנשי טלגראס. הארגון קיבל מסוחרי הסמים מאות אלפי שקלים בכל חודש, שהתחלקו בין אנשי הארגון, בהתאם למעמדם. כמצוין בכתב-האישום המתוקן בו הודו והורשעו במסגרת הכרעת הדין, גם קטינים רכשו סמים באמצעות טלגראס, ואף פעלו כסוחרי סמים, וכן נמכרו סמים פסיכדליים לציבור בערוץ ייעודי.
כתב האישום בפרשה גובש לאחר חקירה מאומצת של להב 433 וימ"ר צפון, בהובלת יחידת הסייבר הארצית בלהב. התיק נוהל בבית המשפט המחוזי בידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, באמצעות עורכי הדין שירי רום ויוני חדד.
המשפט התנהל במשך קרוב לחמש שנים
המשפט התנהל בפני הרכב שופטים בבית-המשפט המחוזי מרכז בראשות סגנית הנשיאה ליאורה ברודי, במשך קרוב לחמש שנים וזאת בשל אופיו התקדימי, ההיקף העצום של הראיות הדיגיטליות שנאספו במסגרת החקירה, ריבוי הנאשמים, והסוגיות המורכבות שהתעוררו במהלך המשפט בעניין ראיות דיגיטליות ובעניין האופן שבו יש להחיל.