שאל את הרב

קנאה-דחוף!

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 20/07/12 00:11 א באב התשעב

שאלה

שלום, יש לי בעיה נורא גדולה כבר הרבה מאוד זמן..אני קנאית..מאוד לפעמים. אני פשוט סובלת מזה ...זה קנאה כזאת של יום יום, עם חברות ואנשים שאני מכירה..שאני מגלה נגיד שחברה טובה שלי קבעה עם חברה אחרת בלי להזמין אותי אני נפגעת.שחברה טובה שלי נותנת יחס מעודף יותר לחברה אחרת אני נפגעת.וכל מיני דברים כאלה.זה פשוט נורא זה לפעמים פשוט יכול להרוס לי את היום לגמרי, ונמאס לי מזה. אני לא אוהבת את התכונה הזאת בי והלוואי והיא הייתה נעלמת אני פשוט לא יודעת מה לעשות.

תשובה

בס"ד
שלום רב,
תחילה שתי הערות על אפשרות התיקון:
1. "סור מרע" – לכעוס על עצמנו ולדכא התנהגות שלנו, זו לא שיטה יעילה לתיקון מידות. המאבק נגד עצמך את מתיש את הכוחות שלך. מהיכן יהיה לך כוח לתקן?

2. אין לצפות למהפכות. אי אפשר לתקן את עצמנו ביום אחד. תיקון נעשה בתהליך, המטרה היא להמעיט את הקנאה. לקנא בפחות עוצמה (להוריד את איכות הקנאה) ובפחות הזדמנויות (להוריד את כמות הקנאה). אפשר לקוות שבמשך תקופה ארוכה הקנאה תתמעט עד שכמעט לא יהיה לה ביטוי.

אולי זה נשמע מוזר, אבל הדרך לצמצם את ההשפעה של הקנאה היא דווקא לנסות להתעלם ממנה. לא לתת לקנאה מקום גדול מדי. גם אם את מקנאה - אל תבהלי ואל תתני לכך יותר מדי משקל, תתיחסי לקנאה כמו מכונית שנוסעת בשבת - זה ודאי מפריע, אבל אין מה לעשות וזה גם תיכף יעבור. האדישות כלפי הקנאה לא תאפשר לקנאה להעסיק אותך יותר מדי וגם תמנע ממנה להתיש את הכוחות החיוביים שלך.
תיקון יסודי יותר לקנאה צריך לבוא בבחינת 'עשה טוב'. ליצור מעין 'חיסון מונע קנאה'. לשם כך יש לזהות את גורמי הקנאה ולשנות אותם.
אנחנו מקנאים במי שנדמה לנו שיש לו 'יותר' מאשר לנו = יותר חכם; יותר יפה; יותר עשיר; יותר מקובל בחברה. שורש הקנאה אינו בגלל הדברים שיש לזולת יותר ממני, אלא בתחושה שהוא בעצמו שווה יותר ממני. הקנאה שייכת לרגשות הקשים ביותר של אבדן ערך, של השפלה. לכן קנאה עלולה לעורר תוצאות קשות מאוד (קין והבל...). אנחנו מקנאים מפני שיש לנו תחושה בסיסית שאנחנו שווים 'פחות'. לכן הפתרון העמוק והאמיתי לקנאה, לסלק את מה שמביא אותנו להרגיש פחות. להתמלא בתחושה בסיסית שאנחנו בכלל לא פחות. ככל שנפתח לעצמנו תחושת ערך עצמי רב יותר כך נקנא פחות עד כמעט שלא נקנא.
בתוך השאלה שלך כתבת: "אני לא אוהבת את התכונה הזאת בי" - ודאי שזה נכון, אבל גישה כזאת לא מסייעת לך להסתלק מהקנאה אלא דווקא דוחפת אותך להרגיש שווה פחות ומתוך כך כן לקנא.
עליך להתאמץ מאוד לשנות את ההסתכלות שלך על עצמך. להיות הרבה פחות ביקורתית והרבה יותר מפרגנת לעצמך.
תחפשי ותעסקי בתכונות שאת אוהבת בעצמך.
כל דבר שאת מצליחה בו - תגידי לעצמך "אני טובה בזה...",
כל מחמאה שאת מקבלת - תאמרי לעצמך "מעריכים אותי מפני שאני במאת ראויה לכך".
תנסי להזכר ולחשוב על כל הדברים הטובים שבך: כשרונות ותכונות טובות שיש לך, תנסי להביא אותם כמה שיותר לידי ביטוי - עם עצמך, עם חברות, עם המשפחה...
תשאפי להגיע למצב שתאהבי את עצמך, תהיי גאה בעצמך, תעריכי את עצמך. זו עבודה קשה, זה לוקח זמן אבל זה טיפול השורש שיכול לשנות לטובה הרבה מימדים בחיים שלך, בעקר להוסיף לך בטחון ושמחה.
במצב כזה לא יפריע לך שאחרות מצליחות, לא תתרגשי מכך שלפעמים יש לחברות יותר ענין באחרות, את לא תרגישי שזה פוגע בך מפני שתהיי בטוחה שאת שווה, טובה וראויה בכל מקרה.

כתבות נוספות