לא מוצא ערך לדברים

בס"ד
שלום רב,
ההרגשה שאין ערך לשום דבר שיכת למשפחה של רגשות העצבות ומחוברת על פי רוב עם בדידות.
במקרים כאלה השיחה האישית עם אדם קרוב שנותנים בו אמון מועילה מאוד.
אם קשה לך למצוא אדם כזה: חבר, קרוב משפחה רב או מחנך, אתה יכול לפנות אל מי ש´קרוב לכל קוראיו´. גם אם יש לך מישהו לדבר איתו, בכל מקרה, רצוי גם התחזק בתפילה. מנסיון שלי תפילה מאוד מועילה במצבים כאלה.
אל תסתפק בתפילת החובה - תפילת עמידה. מצא לך פינה בבית הכנסת או במקום פתוח. אם מתאים לך, אפשר לנסוע לכותל או לקברי צדיקים. קח ספר תהילים. תתחיל בתפילותיו של נעים זמירות ישראל - אני ממליץ לך על הפרקים בהם בטא דוד את עצבותו ובדידותו: פרק כב* מב* סג* סט ועוד
אמור כל פרק מספר פעמים עד שתחוש שהפרק מבטא אותך.
מכאן עבור להשתפכות נפש אישית - שתף את ריבון עולם במצוקתך ספר במילים שלך על היסורים שלך, יסורי הגוף והנפש...

מתוך התיאור שלך עולה שאתה עסוק בעצמך - ברגשות ובמחשבות שלך על עצמך. נסה לעסוק יותר בענינים אחרים: תשקיע את עצמך בלימוד (לימוד תורה או אפילו דברים אחרים) אם קשה לך ללמוד עסוק בעשיה למען אחרים או למען הכלל - במשפחה, במקום הלימודים או עבודה, בהתנדבות או אפילו בתחביבים. בתקופה שהמחשבות מכבידות על החיים כדאי פחות לחשוב ויותר ללמוד ולעשות, "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון".
באשר לתחושת חוסר הערך - אתה יכול לעשות דברים פשוטים שאין ספק אודות ערכם. אותם דברים שאנו מזכירים כל בוקר בסידור: כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והשכמת בית המדרש... והכנסת אורחים וביקור חולים...
אתה מוטרד שאין לך יראה מהעולם הבא, אבל הטבע שלך דווקא בריא מאוד. העולם הבא לא צריך להיות הסיבה לעשות דברים, העולם הבא הוא העתיד שלנו אבל אנחנו עושים את הטוב מפני שהוא טוב, עושים את מצוות ד´ בגלל שזה רצונו, לא כדי ´להרויח´ מזה משהו. לכן בצדק, המחשבות על עולם הבא לא ממלאות אותך בתחושת ערך.
לפעמים צריך לעשות טוב בלי לחשוב: אם למשל תתחיל להתנדב במקום שבו יש עשיה חשובה, אם תשקיע בעזרה לחברים שצריכים זאת או בצרכים של המשפחה, המעשים הטובים שלך ישפיעו לאט לאט גם את המחשבות שלך. כשאדם חי בפועל חיים ערכיים, הפנימיות שלו סופגת את הדברים והם משפיעים בהמשך על מכלול החיים.

לעיתים העצבות "נדבקת" ולא מוכנה לעזוב.
אם אתה מנסה להתמודד בדרכים שונות והעצבות נמשכת הרבה זמן (חודשים) לא פוחתת ואף מחמירה, ואתה מרגיש שהיא משתלטת עליך, במקרה כזה אפשר שיש לעצבות סיבות מאוד מסוימות ואותן אפשר למצוא רק בפגישה אישית עם מי שמסוגל לסייע לך לברר את רגשותיך (יועץ, מטפל, עובד סוציאלי פסיכולוג וכד´).
רבי צדוק הכהן אומר שלכל אדם יש תקופות של יום ותקופות של לילה, תקופות של חושך ושל אור. דבר אחד . בטוח, לכל לילה יש סוף, תמיד מגיע שחר ומאיר את היום