כוונות בין המיצרים

בס"ד


שלום רב.

הנני מעתיק לך את לשון שער הכוונות בדף פט´ עמודה ג´:

[ענין בין המצרים] והם כ"א ימים שבין י"ז לתמוז עד תשעה באב מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז הוא התעוררות הדינין בסוד כי ינטו צללי ערב אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדול´ בנפש האדם וענין חצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפי´ בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכ"ש בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכי´ ועליו נאמר שמחו את ירושלם כו´ כל המתאבלים עליה:

גם צריך ליזהר ולהמנע מלאכול בימים ההם שום פרי חדש ושלא ללבוש שום לבוש חדש כדי שלא יצטרך לברך עליו ברכת שהחיינו וכמו שנזכר ענין זה בספרי הפוס´ האחרוני´ וענין זה נוהג בשבתות ובר"ח אב:

[גם צריך לכוין כוונות אלו בעמיד´ בכל הימים ההם]. הנה [בברכ´ אבות] באותה ההויה הא´ תכוין שתאיר זו ההויה אל תמורת´ היוצאת בחילוף אותיות שלפניה והיא טדה"ד [ובהויה של אתה גבור] תכוין שתאיר הויה זו אל תמורת´ היוצאת בחילוף אותיות שלאחריו והיא כוז"ו [ובהויה ג´ שבאתה קדוש] תכוין שתאיר זו ההויה אל תמורתה בא"ב דא"ת ב"ש והיא מצפ"ץ והנה ג´ שמות הנז´ טדה"ד וכוז"ו ומצפ"ץ הם בגי´ שי"ן עם הכולל:

[ובברכת רצה] תכוין כי מלת רצה היא בגי´ אלקים דמילוי ההין כי רצה הם אותיות צרה והוא סוד ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע שהוא שם אלקים דההין. וז"ס בין המצרי´ כי מן השם הנז´ שהוא דין יוצאות בימים האלו הצרות. גם תוסיף שם אדני עם רצה של אלקים הנז´ ויהיו בגי´ שי"ן ותכוין כי ב´ בתי דינין אלו שהם אלקים ואדני שהם סוד בין המצרים ב´ מצרי´ העולים בגי´ שי"ן יתמתקו ע"י ג´ השמות הראשו´ שנתכוונ´ בהם בג´ ברכות הא´ והם טדה"ד כוז"ו מצפ"ץ העולים בגי´ שי"ן כנז´ ועי"כ אותיו´ צרה יתהפכו לרחמים ויהיו רצה ה´ אלקינו:

[ובברכת שים שלום] באותם ב´ שינין שבר"ת של שים שלום תכוין אל ב´ השינין הנ"ל גם התיבות עצמם של שים שלום שניהם יחד עולות בגי´ שי"ן שי"ן הנז´ ועוד יתירים ו´ כנגד ו´ שמות הנז´ והם שם יהו"ה וג´ תמורות והם טדה"ד כוז"ו מצפ"ץ ושם אלקים ושם אדנ"י.

עד כאן לשון שער הכוונות.

[סדר הכוונה למעשה הינו] (כפי המובא בסידורי המקובלים על פי הרש"ש, כדוגמת רחובות הנהר):


[הוי´ה דמגן אברהם] יכוין בהוי´ה זו שתאיר בחילופה (אותיות קודמות) [טדה"ד].
[הוי´ה דאתה גבור] יכוין שזאת ההוי´ה תאיר בחילופה (אותיות המאוחרות) [כוז"ו].
[הוי´ה דהא-ל הקדוש] יכוין שהוי´ה זו תאיר בחילופה (בא"ת ב"ש) – [מצפ"ץ].

[רצ"ה ה´ אלוקינו] יכוין כי אותיות רצה הם צרה שהם בגי´ אלקים דההי"ן, ויחבר עמו אדנ´י שיחד בגימ´ שי"ן
ויכוין להמתיקם בג´ שמות שכיון בהם בג´ ברכות ראשונות שגם הם בג´ שי"ן.
[טדה"ד כוז"ו מצפ"ץ ][גי´ שי"ן ע"ה]
[ימתיק]
[אלף למד הה יוד מם ][גי´ רצ"ה]
[אדנ´י ][גי´ ס"ה] גי´ שי"ן (אדנ´י = ס"ה עם רצ"ה)
ועי"ז יתהפכו אותיות צר"ה לרחמים ויהיו רצ"ה.

[שים שלום] ב´ שינין שבר"ת יכוין לחמשה שמות אלו:

[טדה"ד כוז"ו מצפ"ץ [גי´ שי"ן ע"ה]
אלף למד הה יוד מם - אדנ´י, [גי´ שי"ן]
ועוד ב´ תיבות שים שלום גי´ ב´ שינין ועוד ו´ יתרים כנגד (ו´ שמות שהם:) הויה וג´ תמורותיה הנ"ל ואלקים דההין ואדנ´י.
יה´ו´ה
טדה"ד כוז"ו מצפ"ץ
אלף למד הה יוד מם אדנ´י
][הכונה כמו שהאירה הויה זו לג´ חילופים כן תאיר הויה זו עם ג´ חילופים לאלוקים ואדנ´י שהם ב´ בתי דינין ויתמתקו יותר] (הרי"ם).


ברכה והצלחה