שאל את הרב

חצי מהחניכות שלי שונאות ילדה אחת בשבט, מה אני יכולה לעשות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 05/12/08 13:59 ח בכסלו התשסט

שאלה

דבר ראשון תודה על כל עבודת הקודש הרבה שאתם עושים...

דבר שני, חצי מהשבט שלי(כיתה ד')שונאות ילדה אחת בשבט.

הן טוענות שהיא מראה אותה תמימה בשבילי וכל הזמן משקרת וכל הזמן בוכה משטויות כדאי לקבל צומי...

הדכים היחידות שהן טוענות שהיא תפסיק עם כל הדברים האלה היא אם השבט יעשה עליה חרם או שאני אעיף אותה מהסניף ודברים כאלה..

הן בטוחות שאני חולה עליה ועל כל השאר לא.. וזה לא נכון כי אני בכלל לא אוהבת אותה.. אני כבר לא יודעת מה לעשות..בסוף כל הליווים אני ועוד שתי חניכות שלי עם אותו וויכוח... וכבר אין לי מה להגיד להם...

אשמח אם תענו מהר מאוד כי הפעם הבאה שאני וחניכותי נפגשות לא עוד הרבה זמן

תודה על הכ-ל... יומקסימלאושר...

תשובה

שלום למדריכה המודאגת...
לא הרבה פעמים בחיים יוצא לנו להרגיש איך הקב"ה מסובב את ההשגחה בצורה כזו, שהוא בחר מכל האנשים בעולם לשים דווקא אותנו במקום המיוחד ההוא, שאנחנו שואלים את עצמנו איך בכלל הגענו לכאן ומה הוא רוצה מאיתנו.
ואת...מבינה עכשיו יותר מתמיד לאיזה נעליים נכנסת ושלהיות מדריכה זה הרבה יותר מחולצה לבנה שווה, מורלים, ימבה אוכל והרבה שיחנשוי"ם וישבצי"ם.
לא בטוח שהתכוננת לזה ומהשאלה שלך (וזה שבכלל בחרת להפנות אותה לאתר, רק מראה כמה שזה כן חשוב לך) רואים שאת לא ממש בטוחה שעם הכלים שיש לך את יכולה באמת להתמודד עם המצב הזה, אבל מסתבר שהגיע הזמן שבפעם הראשונה בחיים הקצרים שלך תחווי באמת לאיזה גבהים ועצמות את יכולה להגיע באמצעות ההדרכה הזו ולא פחות חשוב מכך, כמה כוח יש לך ביד.
נתחיל מזה שהחניכות שלך, שכבר ראו הרבה בחיים, אחרי הכול הם בכיתה ד'...לא ממש יודעות מה הולך איתן ולכן כל הטענות הבאמת יפות, חכמות ומזה מוצדקות שלהן, שהיא כל הזמן משקרת ובוכה שוות לעטיפה של העיתון של אתמול. אחרי שזרקו אותו לפח.
מה לעשות, אבל ילדים וכולנו היינו ככה, הם עם אכזר שלא רואה בעיניים וממש כמו כרישים מריח דם מקילומטר.
מספיק שהבת הזו, שחצי שבט החליט שהוא 'שונא' אותה, אמרה מילה לא יפה למלכה השבטית ומכאן הדרך לגהינום קצרה מתמיד.
זה לא שלחני, תמר, יעל ובתאל יש משהו אישי כנגד אותה ילדה, ממש לא. להפך, הם אפילו חושבות שהיא די חמודה והן כבר צחקו ביחד, אבל בגלל שלרינה שם בדוי, נפגעה ממנה, וכולן יודעות שלא כדאי להיכנס לפה של רינה, אז הן עושות שיקול מאוד פשוט ואינטרסנטי שכל כך מתאים לילדות בגיל הזה:
ללכת עם מלכת הכיתה או ללכת כנגד מלכת הכיתה. רגע, נחשוב, חושבים, חשבנו, יש תשובה:
נראה שבסוף נלך עם מלכת הכיתה, ועם זה אומר להעליב, לפגוע, לרמוס, להשפיל, לרצוח...כן לרצוח!! את הבת המסכנה שאין לה מושג מאיפה זה התחיל בכלל ולמה זה מגיע לה...אז זה מה שכולן יעשו.
ביהדות אנחנו קוראים לזה מידות רעות, בעברית של זמננו: חבורה של בנות ביצ'יות!
לא, הן לא עושות דווקא, כי שוב, הן קטנות מידי, אבל התפקיד שלך בתור המדריכה הוא להבין את החשיבות של הרגע
כי ממש ברגעים האלו, בפעולות הבאות שתעשי, את בתור מדריכה הולכת פשוטו כמשמעו, להחליט האם החניכות שלך הולכות אשכרה באופן הכי פשוט, להלבין את הפנים של הבת הזו, לרצוח לה את הנשמה, לגרום לה להיכנס לסרטים שגם פסיכולוג ב500 שקל לפגישה לא יוכל להוציא אותה מהם...או לא.
נראה לך שהגזמתי קצת? כאילו מה ניסגר, כולה חניכות בכיתה ד' שעושות חרם, איך בכלל הגעתי לדיבורים האלו של רצח ושפיכות דמים?
אז לא...לא הגזמתי. ורק אדם שעבר בגילאים האלו, הכי קריטיים וחשובים להתפתחות של האישיות שלנו חוויה כזו,
רק אדם ששרפו לו ת'לב, ועשו לו בא צלקת שנכנסה עמוק, עמוק מידי, יוכל להבין כמה אנחנו עוסקים כאן בדיני נפשות.
יופי, עכשיו אחרי כל ההקדמה הזו, מה את אמורה לעשות בתכל'ס?
קודם כל לרוץ וכמה שיותר מהר לקומונרית שלך ולערב אותה בזה, להגיד לה שיש לך בשבט כמה בנות שפשוט החליטו להתעלל בבת אחת ואיך את יכולה להפסיק את זה.
ואז את חושבת באיזה צורה את יכולה להעביר לחניכות שלך את המסר הזה, את החומרה של המעשה שהן עושות
את ההכרה שהן עושות דבר מגעיל, שהקב"ה שונא, חמור, ושאם זה יימשך אז במילים שלך:
כן, את והקומנורית שלך ואם זה צריך זה גם יגיע לרב בני המזכ"ל, מעדיפים שכל השבט יתפרק ויתנפץ למיליון ריסיסים ובלבד שהלב של הבת הזו יישאר שלם!
ואז את יכולה לשאול את כל הבנות ביחד, מה הדבר הכי נורא שעולה על דעתן שבת יכולה לעשות...אבל הכי נורא, מזעזע שיש:
לחלל שבת, לאכול חזיר, להלשין על המדינה שלך, כל דבר או מסר שאת יכולה לפורר לילדות הקטנות האלו לביסים קטנים שהן באמת יאכל לעכל את זה, להכניס את זה ללב הרך שלהן שהלבנת פנים חמורה לא פחות!!!
ולבקש שקט, ואז להקריא ולעוף עם המילים הבאות:
שולחן ערוך סימן כט סעיף י"ז:
"אסור לאדם לבייש את חברו, בין בדיבור בין במעשה, וכל שכן ברבים, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא, עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה נוח לאדם להפיל את עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים".
את מבינה מה אומרים לנו?
נוח לו!!!
זה לא שטוב נו, אין לנו ברירה אז יאללה, נדפקנו, ניכנס כבר לתוך כבשן האש...
ממש אבל ממש ממש לא!
נוח לו!
והחניכות שלך, הן אולי עוד קטנות בשביל להבין את ההסבר הבא, אבל את בתור המדריכה שלהן אמורה לנשום אותו כמה שרק נכנס בך:
"והמשגיח הגאון הצדיק הרב לייב חסמן זצ"ל היה אומר:
הנה לא נאמר בגמרא שצריך אדם להפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים,אלא נאמר "נוח" לו לאדם,והכוונה שצריך שיהיה יותר "נוח" לו לאדם להפיל עצמו לכבשן האש מאשר להלבין פני חברו ברבים. משל למה הדבר דומה, לאדם שחטא לפני המלך וגזרו דינו לשריפה,אבל אמרו לו: הנה לפניך שתי אפשרויות,או להיכנס למדורה קטנה או לכבשן אש גדול,וברור שבמצב זה יעדיף האדם להיכנס למדורה הקטנה מלהיכנס לכבשן האש הגדול,כי יותר "נוח" בשריפה קטנה מכבשן אש גדול. וכך סיים באמרו, כי יותר "נוח" להיכנס לכבשן האש הגדול מאשר להלבין פני חברו ברבים".
אלבט אינשטיין, אמר פעם שאם אתה לא יודע להסביר דבר מסויים לילד בן 6, אז כנראה שאתה לא יודע להסביר את זה לעצמך
אני בטוח שזה הולך להיות לך חתיכת כאב ראש, איך, איך אני עכשיו הולכת להסביר את זה לחניכות שלי, אבל הנקודה שלך צריכה להיות שאם הקב"ה זימן ורצה שדווקא את, תהיי המדריכה שהולכת להיות החבל האחרון בפני התלייה של הבת בזו, אז כנראה שלא סתם סיבבו את זה משמיים.
שבי עם עצמך לפני הפעולה, לפני המפגש איתם בשבת ותחשבי כמה זה חמור, למה זה חמור ואיך את הולכת לספר להם סיפורים פשוטים שיעבירו להם את המסר, אם תרצי יש לך קישור באתר הבא: http://www.rabi.co.il/web/default.asp?id=146

כתבות נוספות