שאל את הרב

מפחדת מהמות

הרב גלעד שטראוס 15/09/21 00:04 ט בתשרי התשפב

שאלה

שלום הרב .

אני בת 25 נשואה בשמחה ואמא ל2 בנות מקסימות

עובדת כאחות

בתקופה האחרונה צצות לי ממש פחדים מהמוות, איך יהיה ?

מה נרגיש?

מרגישה קצת לא נעים וממש מפחדת מכל הסיפור הזה שיש לנו סוף

אשמח אם לרב יש רעיונות איך להתגבר על הפחד הזה .

אני כל הזמן אומרת לעצמי שהקב"ה רוצה רק בטובתינו אבל עדיין לא מצליחה להתגבר על הפחד.

וגם כל פעם עולות לי ספקות אז אנחנו מביאים שגם הם ימותו בסוף ויחוו פחד כזה גם אולי וזה ממש מפחיד אותי המחשבה הזאת....

גמר חתימה טובה

תודה

תשובה

בס"ד

שלום רב,

כל אדם בר דעת, מודע לארעיות החיים ומתקשה להשלים עם העובדה הזאת. יראת המוות היא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. זו לא 'תקלה' בבריאה. לפי הכתוב בתנ"ך, הקב"ה הביא את המוות כדי להרתיע את האדם. המוות הוא עונש על האכילה מעץ הדעת: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". בדיני תורה יש עונש מוות על עברות חמורות ביותר: עבודה זרה; גילוי עריות, שפיכות דמים, חילול שבת.

כל אלו מעידים על כך שהתורה מעוניינת שהמוות ירתיע, שתהיה לנו יראת המוות. לכן את יכולה לראות את הפחדים שלך כמשהו טבעי ואנושי.

גם לאדם מאמין ובוטח יש יראת מוות. זה לא סותר את האמונה בטוב ד' וברוב חסדו. האמונה מחזקת וגואלת את האדם מהדאגה ומיראת המוות.

במשנה נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ".

התלמוד מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". רש"י מסביר: "לקבולינהו (לקבל את הרעה) בשמחה - לברך על מדת פורענות בלבב שלם". המשנה, הגמרא ורש"י מבינים שהתגובה הטבעית של האדם היא כאב צער ודאגה. צריך את האמונה והביטחון בטוב ד' כדי לחזק את המאמין ולגאול אותו מהפחד והדאגה מפני המוות.

הפחד שלך מהמוות הוא טבעי ומובן. הדרך שלך להתמודד בכוח האמונה והביטחון היא הדרך הראויה: לצייר באמונתך את טוב ד'. להתחזק בהכרה הדתית שגם המוות הוא חלק מהטוב האלוקי בעולם (אלא שאיננו מבינים כיצד).

הרב קוק מציע לזכור שהמוות הוא כיליון הגוף, אבל הרוח היא נצחית = השארות נפש האדם בעולם האמת. לכן ככל שאדם ימלא את חייו בתכנים רוחניים*, יחוש שהוא לא מאוים על ידי המוות.

*'תכנים רוחניים' אינם דווקא לימוד. הכוונה היא לפעול מתוך נאמנות לערכים ולא בגלל אינטרסים פרטיים צרים (להבנתי להיות אחות זה תפקיד שכולו חמלה וחסד).

לסיום, הערה 'פסיכולוגית': אפשר שהמוות מטיל עליך עומס רגשי גבוה בגלל שאת עובדת כאחות ופוגשת מקרים רבים של מוות. מוות של צעירים וילדים קשה מאוד ללב רגיש. במקרה כזה אפשר שחלק מהפתרון הוא לבקש תמיכה רגשית מקצועית.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר