הכירו את שני בוטבול, בת 24 מדימונה. היא מעצבת ובעלים של מותג האופנה "שנינה", ומעידה על עצמה שאת הדרך בתחום התחילה בקורס סטיילינג שגרם לה להתאהב בעולם האופנה. עם האהבה לאופנה הגיע גם הרצון ליצור, והיא התחילה בלימודי תפירה ותדמיתנות. בשיא הקורונה לפני שנתיים החליטה להתקדם ובמקום לתפור רק לחברות ובנות משפחה הקימה את המותג.
-
עוד באותו נושאמוכרת מטפחות עד 100 שקלים: מעצבת "נזר לראשך" בראיון מיוחד
04/08/22 09:57
פריט חובה שיש לך בארון?
שמלה שחורה, בייסיק, פשוטה. הכי שימושית אצלי בארון וסוגרת לי המון פינות. משלבת איתה בלייזר, עגילים וסנדל/מגף/עקב/סניקרס. לוק קלאסי שתמיד עובד.
מה הבגד שלעולם לא תלבשי?
לא חושבת שיש פריט מסוים שאני יכולה להצהיר שלא אלבש מכמה סיבות: עם שילוב נכון ואיזונים אני חושבת שכמט כל דבר יכול לעבוד ובנוסף האופנה חוזרת, טרנדים משתנים. מה שכן, אני נמוכה אז אני נזהרת עם אורכים ומבגדים עם חיתוך במקומות פחות מחמיאים.
צילום: אסתי מוריוסף
מה הטעות הראשונה שעשית בתחום?
ממש בהכנות של הקולקציה הראשונה יצאתי לחיפוש בדים בנחלת בנימין לפני שבכלל היו לי דוגמאות מוכנות. כן היו לי סקיצות אבל עדיין הם לא היו כגזרה מוכנה. לאחר התפירה הבדים לא התאימו לגזרה ויצא שנתקעתי עם גלילים של בדים בלי יותר מדי מה לעשות איתם. יכולה להגיד שזו הייתה השקעה לא קטנה ככה שזה היה קצת מלחיץ. אחרי כמה ימים התאפסתי ופשוט התחלתי לבנות דגם שיתאים לבדים שקניתי. ברוך ה' הכול לטובה כי השמלה הזו הפכה לשמלת הדגל שלנו, השמלה הכי נמכרת באתר שחוזרת כל קולקציה בשדרוג אחר, אני מקבלת עליה כמויות של פידבקים ואהבה. עם הזמן למדתי שדברים קורים תוך כדי תנועה ולא צריך להילחץ מזה, צריך המון סבלנות ועם הרבה אמונה דברים מסתדרים בצורה הכי טובה.
מה את אוהבת בעצמך, מראה אופי?
יש תכונה שאני אוהבת בעצמי והיא אומץ.
איך נראה יום העבודה שלך?
אני סטודנטית לתקשורת אז בגדול החיים שלי סובבים סביב עבודה ולימודים במקביל. היום שלי בדרך כלל מתחיל מאוד מוקדם בנסיעה מדימונה למכללה בשדרות ומסתיים בסביבות חצות. ימים חופשיים אני מנצלת לסיבוב בנחלה, לעבודה על דגמים חדשים, לחידוש מלאי ויש את העבודה השוטפת שהיא מענה ללקוחות, אריזות, משלוחים בנוסף לעבודות והמבחנים.
צילום: אסתי מוריוסף
מה הדבר הכי קשה בתחום שלא מודעים אליו?
כשבוחרים להיות עצמאיים צריך לקחת בחשבון שגם שקורים דברים לא צפויים העסק חייב לתפעל ולהמשיך כרגיל. לפני שנה וחצי עברתי תאונת דרכים ואחרי שבועיים של אשפוז וניתוחים חזרתי לתפעל את הכול. עם כיסא גלגלים ושברים ביד, ברגל ובאגן, סיכות תפרים וכ"ו ישבתי לארוז אריזות ולשלוח משלוחים. כמובן שהכול היה בהילוך יותר איטי ועם המון עזרה של חברות ומשפחה. מנקודת מבט אישית יכולה להגיד שההתעסקות והקשר עם הלקוחות עודד אותי, עזר לי מאוד בסיטואציה הלא פשוטה והיה ממש חלק מתהליך ההחלמה. זאת אחריות גדולה והתחייבות שלא מתאימה לכל אחד וצריך לקחת את זה בחשבון.
איך בחרת את שם המותג?
היינו אמורים להיקרא "חוט השני" ואפילו כבר היה לוגו מוכן אבל לא התחברתי לשם, הרגיש לי שזה לא אני. אחרי שיחה עם הגרפיקאית ומחשבה על האופי והערכים של המותג החלטנו לנסות ללכת על "שנינה", כמה ימים אחרי קיבלתי סקיצה של הלוגו ששיקף בצורה מדויקת בדיוק את מה שרציתי אז ככה שזה השם שבסוף הנבחר.