ירידה בפריון, עליה בגירושים: אוסף נתונים לרגל יום המשפחה

מרכז טאוב מפרסם נתונים העוסקים במבנה המשפחה: ירידות בפריון בעיקר בתל אביב ורמת גן, יציבות בנישואים בגילאי 30 ומטה, ועליה משמעותית בהוצאות החד-פעמי

חדשות כיפה חדשות כיפה 19/02/23 11:38 כח בשבט התשפג

ירידה בפריון, עליה בגירושים: אוסף נתונים לרגל יום המשפחה
צילום: shutterstock

השבוע יצוין במדינת ישראל יום המשפחה, בו שמים דגש על ערך המשפחה בעיקר במוסדות החינוך הצעירים. מבנה המשפחה משתנה בשנים האחרונות ותופס מקום גדול בשיח הציבורי, וזו כנראה הסיבה שגרמה למרכז טאוב לצאת ולחקור את הנתונים שליוו אותנו בשנים האחרונות, בכל הנוגע להרכב המשפחתי. במרכז יצאו לחקור את שיעורי הפריון והגירושים בישראל, ההשפעה של מאפייני התעסוקה של הורים לילדים בגיל הרך ודפוסי הצריכה במשקי הבית השונים.

ירידות חדות בפריון, גם אצל חרדים

ב-2020 ערים מסוימות הגיעו לרמות פריון נמוכות במיוחד במונחים מקומיים. למשל, בתל אביב וברמת גן ירד השיעור הרבה מתחת ל"רמת התחלופה" (רמת הפריון הדרושה לשימור גודל האוכלוסייה), 1.84 ילדים בתל אביב ו-1.8 ילדים ברמת גן. בממוצע, גם יישובים חרדיים ובדואיים חוו ירידות חדות בפריון. בשנת 2021 עלה שיעור הפריון הכולל בישראל ב-0.1 ילדים והגיע ל-3.0 ילדים לאישה. בקרב נשים מוסלמיות, עלה שיעור הפריון הכולל רק ב-0.02 ילדים, בקרב נשים דרוזיות ב-0.06 ילדים ובקרב נשים משאר המגזרים ב-0.04 ילדים. לעומתן, שיעור הפריון של הערביות הנוצריות המשיך לרדת ב-0.08 ילדים לאישה. בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2022 חזר הפריון למגמת הירידה שאפיינה את השנים שקדמו לקורונה, בייחוד באוכלוסייה הערבית. 

צילום: shutterstock

שיעור הגירושים מתחת לגיל 25 גבוה אצל המוסלמים

שיעור הגירושים באוכלוסייה היהודית בין 2008 ל-2019 ירד מכ-10 ל-9.1 מקרים ל-1,000 זוגות. בהתייחסות לגילאים, רואים ירידות חדות במיוחד מתחת לגיל 30, יציבות בגילי 30 ועליות קטנות מעל גיל 40. באוכלוסייה המוסלמית השיעורים עלו ל-8.2 ב-2019 והתקרבו לרמות של האוכלוסייה היהודית. שיעור הגירושים מתחת לגיל 25 עולה משמעותית בקרב המוסלמים על זה של היהודים. השיעורים נמוכים בין גילאי 25-39 וחוזרים לעלות מעל גיל 40. בקרב הדרוזים והנוצרים עלו שיעורי הגירושים, אם כי הם היו נמוכים יותר מלכתחילה. 

מוציאים 30% יותר על צלחות, כוסות וסכו''ם חד פעמיים

 

ההוצאות של משקי בית מהחמישון העליון, שבו ההכנסה לנפש היא הגבוהה ביותר, על תחזוקת הדירה, בריאות, תחבורה ותקשורת גבוהות יותר יחסית לאלו של משקי בית בחמישוני ההכנסה הנמוכים יותר. ההבדלים בצריכה יוצרים פערים בהשפעה של עליית המחירים. בסעיף הדיור עלה המדד בשיעור גבוה יותר עבור החמישון העליון בהשוואה לתחתון. בסעיף ריהוט וציוד לבית המצב הפוך, משקי הבית בחמישון התחתון מוציאים פי 3.6 יותר ממשקי בית בחמישון העליון על תיקון מוצרי חשמל למטבח וב-30% יותר על צלחות, כוסות וסכו"ם חד-פעמיים, שהתייקרו מאוד עקב מיסוי הפריטים האלה. השוואה בין ההוצאה בחודש יולי 2022 להוצאה הממוצעת ב-2020 מראה גידול בהוצאה של משקי בית המשתייכים לחמישון העליון, האמצעי והתחתון.

צילום: shutterstock

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.