השתתפות נשים במערך השמירה
לקט מקורות לעיון ולדיון.
א. הגדרת מצבנו הביטחוני:
רמב"ם, הל' מלכים פ"ה, א':
ואיזו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת ז' עממים ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר
שבא עליהם ואח"כ נלחם מלחמת הרשות.
רמב"ן, הוספות לספר המצות, ד':
שנצטוינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם וליצחק וליעקב
ולא נעזבנה ביד זולתי מן האומות או לשממה...וזוהי שחכמים קוראים אותה מלחמת
מצוה.
ב. חיוב נשים במלחמת מצוה:
בבלי, קידושין ב':
....התם דבמלחמה קאי, דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה.
משנה, סוטה סוף פרק ח':
במה דברים אמורים? במלחמת הרשות. אב לבמלחמת מצוה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו
וכלה מחופתה.
פי' הרידב"ז, שם: פי' התוס' יום טוב:
ברייתא כלשון רבינו.
אלא דקשה: וכי דרך נשים לעשות מלחמה דקתני וכלה מחופתה, אשה לאו בת מלחמה היא
והכתיב: כל כבודה בת מלך פנימה?!
וי"ל דהכי קאמר: כיון דחתן יוצא מחדרו כלה יוצאת מחופתה...
ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון רק לספק מזון ולתקן הדרכים
לבעליהן, וכן המנהג בערביות.
רמב"ם, סוף שורש יד':
מצות שאין הנשים חייבות בהן, יש בהם עשה ולא תעשה...וידוע שאין הנשים חייבות בה וידוע שאין הנשים דנות ולא מעידות ולא מקריבות קורבן ולא נלחמות במלחמת הרשות.
פי' הון עשיר למשנה:
מכאן נראה שאף על האשה מוטל חוב זה, ואין ספק שאין זה אלא לעשות כמו שעשתה האשה לאבימלך או כשרח בת אשר לשבע בו בכרי או כיהודית לאוליפרנש בימי החשמונאים. אבל לא שתתחייב לצאת ולעמוד בקשרי מלחמה בכלי זין כמו האנשים. ואף אם יודעת בעצמה שיכולה לעמוד כנגד האוייב נראה בעיני שלא היו מניחים אותה לצאת, דסוף סוף אשה היא, דדעתה קלה ולבה מהסס בדבר, ושמא תתחיל לנוס, ותחילת נפילה - ניסה.
הרב צבי יהודה הכהן קוק, חוברת "איש ואשה":
לכן הרידב"זּ רוצה לרכך את דברי הרמב"ם ...אבל חידושו לא מוזכר לא במשנה ולא בגמרא ולא ברמב"ם שהעתיק את המשנה כלשונה. ברור שכוונת הרמב"ם לכל תפקידי המלחמה.
ג. נשיאת נשק ע"י נשים
דברים כב': תרגום, שם:
לא יהיה כלי גבר על על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה ולא יהא תקון דגבר על אתתא
בבלי, נזיר כט', ע"א: