• הפטרת שמות

    נחלקו עדות ישראל במקור ההפטרה ועם זאת לכולם מכנה משותף: המציאות של הגלות.

    דוד נתיב

    14/01/09 00:00

  • כי סר לראות - משה והסנה

    אורי בירן על יציאה ממסגרות ועל הסנה שבוער בלב...

    אורי בירן

    28/12/07 00:00

  • עבדים היינו?

    בפרושים לעבודת הפרך שעבדו בני ישראל במצרים מוצא רועי זמיר מקבילות לימינו ומזהיר מפני העבדות החדשה. לפעמים לא צריך כח כדי לשעבד אנשים

    רועי זמיר

    28/12/07 00:00

  • השמים הם הגבול

    המדרש מספר כי בכדי להוציא את משה מן המים נעשה לבת פרעה נס שהאריך את ידה. האומנם היה זה נס או יכולת טבעית שחבויה בכל אחד מאיתנו?

    הרבנית פנינה נויבירט

    27/12/07 00:00

  • הבנאליות של הרוע

    מכבסת המילים הנהוגה סביב עובדי חברות כח האדם, לא דילגה גם על פרעה ומצרים. אביעד הכהן מוצא מוטיבים חוזרים בפרשת השבוע.

    אביעד הכהן

    27/12/07 00:00

  • מדוע מתארים חז"ל את יתרו כמי שכלא את משה?

    על אף שיתרו מצטייר במקרא כדמות מופת, בחרו חז"ל לתארו כמי שזרק את מושיע בנותיו לבור במשך שבע שנים. מדוע חז"ל רצו להעצים את ההקבלה בין פרעה לבין יתרו?

    איתן פינקלשטיין

    24/12/07 00:00

  • וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר

    הצלה דווקא על ידי פרעה

    הרב כרמיאל כהן

    11/01/07 00:00

  • כבד פה וכבד לשון

    בחירת משה מדגישה את העובדה ש"לא המדרש עיקר אלא המעשה". דווקא הנביא, שלכאורה עיקר כוחו בפה, צריך להיות מוערך לא בשל יכולתו לרכוש את לב ההמונים בדברים נבובים, אלא בשל קיום השליחות שהוטלה עליו מאת הקב"ה, להתריע כנגד קלקוליה המוסריים של החברה ולעשות לתיקון אורחותיה.

    אביעד הכהן

    11/01/07 00:00

  • "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה"

    תחילת דרכו של משה במעשי חסד והתייצבות מוסרית לצידם של החלשים, המשכה בשמירת הבטחותיו ונדריו שהביאו אותו בסוף דרכו להתברך ולברך את עם ישראל. אחד הרגעים בהם מתגלית אצילות נפשו של משה רבינו היתה כאשר הושיע את בנות יתרו, כהן מדין, מידי הרועים, והשקה את צאנן. שכרו של משה לא איחר לבוא:

    הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

    07/01/07 00:00

  • לעורר את האהבה עד שתחפץ

    פרשת "שמות" מעבירה אותנו בצורה מהירה לתמונת מצבו של עם ישראל בארץ מצרים. רק בפרשה הקודמת בררנו את המאפיין של כל בן ובן במשפחת יעקב וכבר עתה אנו נדרשים לראות את המושג בני ישראל כקבוצה בעלת כותרת של "עם" מבלי יכולת, כמעט, של הפרדה בין שבט לשבט.

    הרב הראל זילברנגל – רב בית-חינוך "מורשה" פ"ת

    20/01/06 00:00

  • תכנון משפחה

    הזכות הגדולה לחיות חיים בעלי משמעות עמוקה זו מחייבת. היא מחייבת תכנון - בטעות נקשרה המילה "תכנון משפחה" בתודעה כמילה הבאה לצמצם את הילודה, בעוד שמטרתה המרכזית צריכה להיות תכנון משפחה גדולה

    הרב יובל שרלו

    20/01/06 00:00

  • חדש שהוא ישן - לפרשת שמות

    החידוש שהופיע במשפחת בני יעקב היא היות כולם ממשיכים את דרך אבותיהם - כולם סגולה. החידוש של ספר שמות, של יצירת העם האלוקי, הוא המשך הדרך של אברהם ויצחק, של הסגולה האלוקית העוברת מאב לבנו, אלא שכעת היא מופיעה בפנים חדשות. לפרשת שמות.

    הרב יהושע ויצמן - ראש ישיבת מעלות

    30/12/04 00:00

  • להתייצב מקרוב ולעמוד מרחוק

    "כאשר יענו – כן יפרוץ. דור שלם עומד בניסיון. כאז כן עתה, האויבים מענים ומצרים לנו במצרים. ואנו בשם ה´ פרים ורבים וצומחים. ובתוך המהלך, נקודות אור שמקורן בכוחות ובמשימות"- ניסיון להרים את העיניים לגובהה ולאורה של מרים הנביאה בימינו

    הרב אלישע וישליצקי

    29/12/04 00:00

  • בזכות נשים צדקניות

    שונה היא נקודת המבט הנשית על העולם מנקודת המבט הגברית. הגבר – ראייתו היא ´קווית´. למרחוק נשואות עיניו. מציב הוא מטרות ארוכות טווח, מתכנן אסטרטגיה, שוקל סיכון מול סיכוי, עלות מול תועלת, ורק משעה שדרכו ברורה, יוצא הוא לדרך כדי להשיג את מטרתו. האשה, לעומתו – ראייתה ´מרחבית´. לא אל העתיד הרחוק היא נושאת עיניה, כי אם אל ההווה...

    הרב עזריאל אריאל - רב היישוב עטרת

    29/12/04 00:00

  • שפת האותות

    האות הראשון הוא האות הגדול מכולם - מטה דומם הופך לנחש - בעל חיים - כלום יכול להיות דבר גדול מזה? האם יד שמצטרעת, שהוא דבר שאינו חריג לגמרי, יותר משכנע מאשר מטה שהופך לנחש?

    הרב יהושע ויצמן - ראש ישיבת מעלות

    09/10/04 00:00

  • ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר

    האם יראל הופלו לטובה מן המצרים בכל המכות, או רק בחלקן?

    הרב כרמיאל כהן

    19/01/04 00:00