הייתי כאן לפני הכל. בטרם זמן , חפץ או מהות. וגם אחרי הכל עוד אהיה. ואם ישאלוך לשמי כך תאמר, "אהיה".
והשנים חולפות והסנה בוער. ואנשים עוברים. אבל איש לא ניגש.
חוץ ממך.
ידעתי שתיגש. אני יודע הכל ועם זאת אני נותן לך לבחור. ואז עשית את זה. שאלת לשמי. שנים שאני מחכה לשאלה הזו. וזה לא שבעבר לא אהבתי מידי פעם פה ושם. היו לי אברהם ויצחק ויעקב. ולכל אחד אמרתי שלום אני אל שדי. והם האמינו לי.
אבל רק אתה שאלת לשמי. ואני כל כך אוהב שאלות. ושלא תאמין אף פעם לאנשים הקטנים שאומרים לך שאני לא אוהב שאלות. "פמליית הקודש" שלי. הם מציגים את עצמם כאנשי שלומי הדואגים לכבודי.
אבל כבודי מלא עולם ואני באמת לא צריך הגנות שכאלו.
וזאת הייתה הפגישה הראשונה שלנו.
ואחר כך שַבְתָ. ואז שאלת אותי את השאלה הקשה. השאלה שגם הגדולים בין אותם הנחלצים כל העת להגנתי יגידו לך שככה לא מנומס. ולא מתאים ומה זה בכלל כל השאלות האלו.
"למה הרעותָה?"
ככה שאלת אותי. ופמליית הקודש שלי נעמדה על קצות האצבעות וציקצקה בלשונה. "אלוקים לא רע." הם לחשו. "ככה לא מדברים."
אבל אתה ראית מולך את כל הסבל הזה שהולך ונעשה יותר ויותר גרוע מפגישה לפגישה ולמרות שהבטחתי לך כבר בהתחלה את אהבתי ואמרתי לך שהסוף יהיה טוב. לא אמרתי לך שום דבר על הדרך.
כי לפעמים הדרך לסוף הטוב היא קשה ומסובכת. ולא סיפרתי לך שאנחנו עוד נסתבך בדרך הזאת. וזו לא הפעם הראשונה שאתה תבוא לדבר בשמי ותראה רק את הרוע ולא את ההצלה.
ואתה עוד לא ידעת אז שאתה משה, אתה איש השאלות שלי. כי אני כל התשובות כולן. אבל אם לא תשאל הן יישארו אצלי. ולא תמיד אני עונה לכל שאלה. ולפעמים אני עונה לאט מכדי שיצור אנושי יוכל לתפוס. אבל חייבים לשאול. לעולם אל תשכח את זה.
אז הנה עכשיו אני אענה לך.
אני ה. ושמי אהבה. ואתה הראשון שאני מספר לו את זה. קצת בגלל ששאלת. וקצת בגלל שזה בדיוק הזמן שמתאים להתגלות הגדולה הזו. כי יש לי ברית גדולה עם האבות. כי יש לי תכניות לטווח ארוך.
כי אני באמת אוהב אתכם. ואני אוציא ואציל ואגאל ואקח.
ובסוף בסוף אני אהיה לכם. ואתם תדעו. כי ככה זה באהבה. אנחנו עוד נעמוד שם יחד בראש הר בלב המדבר ונשבע אמונים זה לזה.
לך. לך תגיד להם את זה.
אני יודע שהם לא ישמעו לך. כי נפשם קצרה. כי הם עוד לא שם. אבל חשוב לי להגיד להם את זה כבר מההתחלה. אפילו שהם עוד לא מסוגלים לתפוס את כל זה. אפילו שהם קטנים עדיין מכדי להכיל את כל האהבה הזו.
ויש עוד משהו שאני צריך לספר לך.
יש עוד סוג של אנשים. אלו שלעולם לא ידעו אהבה. לא מקוצר רוח ולא מעבודה קשה. להפך. הם יכולים לשלוט ביקומים שלמים. הם יכולים לדמות בנפשם כי הם שליטי העולם ובוראיו. הסיסמא שלהם היא "לא ידעתי את ה." הם אלו שלא יודעים מה זו אהבה. וכל החיים שלהם היא סגידה לאלילי השווא ברוע אנושי צרוף. ואל אחד כזה אני שולח אותך עכשיו. בא אל פרעה. לך דבר אל האיש שלא יודע מה היא אהבה. איתו תדבר באותות ובמופתים. איתו תדבר בשפטים ובמכות. ספר לו שכל אליליו הם חיזיון שוא. ספר לו שיש כאן משהו גדול יותר מאלילי הנהר, מאלילי העפר ומאלילי האדם. הילחם ביאורו בדם וצפרדע ואת עפרו הכה בכינם. הכה את בשרו ואת בהמותיו. עד שיבין. עד שידע שאין כמוני בכל הארץ.
ואחרי שידע וישלח. הוא גם ישלח אותם, והנפש הקצרה שלהם תתארך והגב הכפוף שלהם יזדקף. ואז הם גם ישמעו. הם ישמעו את הקולות ואת הברקים. הם ישמעו את שמי האמיתי. את האהבה הגדולה שלי. והם יענו "נעשה ונשמע".
משה, נשמת ישראל, אני ה. ועכשיו נודעתי לך.
"וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו
וזה יבוא, אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל
להיות שלם עם עצמו."
(מחכה / ריטה)