וכיפר אדמתו עמו

היאך בפיוס בין ישראל לארצו באה הגאולה לעולם?

חדשות כיפה ירֹחם שמשוביץ 29/12/02 00:00 כד בטבת התשסג

פרשתנו הינה בעצם אחד השלבים האחרונים בשירת חייו של משרע"ה, בחזון המגלם בתוכו את כל התפתחות ההסתוריה של עם ישראל עד אחרית הימים, "לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם". משה מסיים שירה זו במילים "ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו". וקשה דאם הכוונה שיכפר הן על אדמתו והן על עמו היה צריך להיות וא"ו החיבור בין שתי המילים, אם כן למה מתכוון משרע"ה באמרו כן "אדמתו עמו". (ויש האומרים כי הכוונה היא וכפר על אדמתו שהיא עמו. והבן.) אם כן כנראה שישנה כוונה אחרת במאמרו של משרע"ה. ואנו צריכים להשיב אל לבנו ולזכור שפסוק זה בעצם מהווה את סיום נבואתו של תקופת אחרית הימים.

כאשר שולח יעקב את מנחתו לעשיו, הוא אומר למלאכים הבאים אל אחיו: "אולי אכפרה פניו במנחה...", כלומר, אולי בזכות המנחה אביא להשלמה ופיוס בינינו.

כאשר אנו נכנסים לעומקם של דברים, זו בעצם הכוונה העמוקה אליה נתכוון משרע"ה. השלב הסופי בגאולת ישראל והעולם, הוא בהבאת שלום ופיוס בין ישראל לארצו.
ובעצם מה הכוונה בדבר זה?

בבריאת העולם נברא האדם למטרה אחת: "ואדם אין לעבוד את האדמה" ועוד "לעבדה ולשמרה". אך לאחר שחטא האדם בעץ הדעת, נתקללה האדמה לאדם: "ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכל לחם קוץ ודרדר תצמיח לך". הופרה ההרמוניה הטבעית בין האדם לאדמתו ממנה לוקח ועל שום תפקיד זה של השלמת הבריאה נקרא - אדם, (שהרי היינו מצפים מבריאה שהיא שילוב של אדמה ושמיים (נשמה) להקרא על שם השמים, אך האדם נקרא על שם האדמה דצריך הוא ליצור הרמוניה בינו לבין האדמה ובעצם להצליח לקחת את האדמה והחמריות ולהשתמש בה ולהעלותה לקודש. שהרי אין אנו מבקשים להתנתק כדתות אחרות מן הארציות והחמריות, אלא רוצים וצריכים אנו להעלות גם את החומר לקדושה).

אולם לאחר החטא הופר האיזון ונפגמה ההרמוניה. ולאחר חטאם וחטאו של קין ההורג אדם-אח נוסף מעידה האדמה "קול דמי אחיך" "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שפכה". וצריכים לחכות עשרה דורות עד שבא נח, אולם גם הוא כאשר יוצא מן התיבה הולך "איש האדמה" לנסות וליצור מחדש את ההרמוניה ונוטע כרם, אולם כאשר בא להשתמש בפרי עבודתו, שוב משתמש האדם בפרי בצורה שאינה נאותה ונופל . עוד עשרה דורות עוברים ולאחר דור הפלגה עובר התפקיד שהיה מוטל על כלל האנושות לאומה אחת שתצטרך לזכות את העולם בעבודתה למען הכלל. עם ישראל הגונז בתוכו את כללות האנושות וצריך להביא לרפואתו של העולם. ומכאן "אתם קרואים אדם".

על כן בהבאת פיוס בין ישראל לאדמתם, מביא לתיקון מה שנפגם ולזיכוי העולם כולו .