פרשת השבוע פותחת את ספר דברים, הנקרא גם משנה תורה, שהוא בבחינת תורה שבעל פה לעומת ארבעת החומשים הקודמים. חומש זה נכתב על ידי משה, בתורת מה שאומר הפסוק: "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר".
על פסוק זה אומר רש"י : "בשבעים לשון פרשה להם", ונשאלת השאלה מדוע היה צריך משה לפרש לבני ישראל הדוברים כולם בלשון הקודש, את התורה בשבעים לשון?
אלא עלינו להבין שעל עם ישראל מוטל תפקיד אוניברסלי, של הפצת אור ד' המתגלה בעולם דרך התורה, שאע"פ שנתנה לישראל, הרי היא מיועדת לכתחילה לאנושות כולה. וכן כתוב בפרשת וזאת הברכה: "ד' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מריבבות קודש" ואמרו על זה רז"ל שעבר הקב"ה בין האומות ושאלם הרוצים הם לקבל את התורה, אך היות וסירבו לקבלה ולא נתנה תורה לכלל האנושות, מוטלת על עם ישראל המשימה של הפצת התורה לאנושות, תוך מוכנות ויכולת לענות לשאלות ולהיות מסוגל לתת מענה לעמים בלשונם הם. (לצערנו אנו רואים שבמהלך ההיסתוריה, עמים שבתחילה לא רצו לקבל את התורה, התחילו לרצות ולקבלה, אך בגללשלא רצו לפנות לישראל כדי לקבל תשובות, נולדו הנצרות והאיסלאם, שכפי שמובא בכוזרי, יונקות שתיהן מהיהדות).
ותפקיד זה יכל עם ישראל לבצע רק כשהוא יושב על אדמתו, כי רק אז הוא נמצא בקשר עם כלל האנושות ולא רק עם פן מסויים של האנושות. שהרי יהודי הנמצא בגולה מקושר לאותו הפן של הארץ בה הוא יושב, אך לא מקושר לפן של ארצות אחרות.
ולכן לפני הכניסה לארץ, מבאר משרע"ה את התורה לישראל בשבעים לשון, כך שיהיו לישראל הכלים לענות לאומות העולם בלשונם הם. (אנו למדים מכאן יסוד חשוב ללימוד התורה ובכלל, שמוטלת עלינו החובה למצא את הדרך והלשון שבה יובנו הדברים על ידי מי שאיתו אנו מדברים ולדבר במושגים שלו ולא לדבר איתו במושגים שלא יובנו, או שיובנו בצורה לא נכונה, ועל כך אומרים: "חכמים הזהרו בדבריכם").
ואמנם רק כשיושב ישראל בארצו תוך התנהגות נורמלית הוא יכול לדבר עם האומות בלשונם, כי בארץ נוהגת ההנהגה הטבעית, בעוד במדבר נוהגת הנהגה ניסית. וזאת הסיבה שרצו ישראל קדושים לשלוח מרגלים לתור את הארץ, שהרי אמרו אם אנו נכנסים לארץ ונצטרך לכבשה בהנהגה טבעית, מה טבעי יותר מלשלוח מרגלים לפני בואנו שמה. לכן משה מסכים לדברי העם על אף התנגדותו של הקב"ה. שהרי משה מסביר לדור העומדים להכנס לארץ שהם לא כדור אבותיהם שפעלו בהנהגות נסיות, אלא מדרגתם גבוהה ממדרגתם והם יצטרכו לפעול בהנהגה טבעית. (לכן גם בסוף הפרשה אומר להם משה: "לא תיראום כי ד' אלקיכם הוא הנלחם לכם" והיינו מצפים לסיומת כמו בקריעת ים סוף של: "ואתם תחרישון" אומר להם משה אמנם ה' הוא זה שילחם לכם אך אתם אסור לכם לשתוק, אתם צריכים להיות פעילים במלחמה ולא רק להסתמך על שמיא).
ביהמ"ק היה מקום שכזה שהיה צריך להיות בניין לאוניברסליות שיבואו כל בשר להשתחוות לפניו יתברך, אך בעוונותינו חרב הבית. אך מתוך חורבן זה התחילה הגאולה כפי שאומרים לנו רבותינו שביום שנחרב הבית נולד המשיח,לא שנולד ממש, אלא שעצם הגאולה מתחילה בחורבן. וכפי שידוע שהקב"ה בונה עולמות ומחריבן, כי לא יתכן לבניין שיבנה על הבניין הקודם כי אם יהרס, כליל הבניין הקודם וזאת על מנת שיוכלו להתחיל בבניין אלפיים שנות משיח שמגיעות לסיומן בימינו עם תחילת בניין הבית השלישי. . .
ביאור התורה בשבעים לשון צורך אוניברסאלי
בעבר הירדן מבאר משה את התורה בשבעים לשון - לשם מה?
