רכוש גדול – כסימן לגאולה
"וישאלו איש מאת רעהו"
אנו קוראים: "וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב". אומר רש"י: אין נא אלא לשון בקשה, הזהירם על כך, שלא יאמר אותו צדיק – אברהם – 'ועבדום ועינו אותם' – קיים בהם, 'ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול' – לא קיים בהם".
בספר "אהבת ישראל על התורה", שכתב הרב ישראל בקמיסטר זצ"ל ראיתי: רכוש גדול – זה רכוש רוחני, כלומר קבלת התורה. רכוש קטן – רכוש גשמי, כסף וזהב. רכוש גשמי גדול – זוהי ביזת הים. רכוש גשמי קטן – זוהי ביזת מצרים. כאשר יראה אברהם אבינו שבני ישראל יוצאים ברכוש, ידע שסוף סוף הגיעה זמן הגאולה, ולא יצטער עוד בקבר. (שלח: מרדכי ארצי, ר"מ כולל גמלאים, נווה צה"ל).
זכות ראשונים
"בנערינו ובזקנינו נלך"
המכות שנחתו עד נקודה זו על מצרים, כבר ריככו את לב פרעה, עד שהיה מוכן לוותר על הזקנים, שכוח עבודתם אינו יעיל עוד, אבל לא היה מוכן לוותר על הצעירים, שלא רק מהווים כוח עבודה טוב, אלא אם יתיר להם ללכת, הם עלולים גם לצאת נגדו במלחמת נקם. לעומתו, משה רבינו דאג יותר לצעירים מאשר לזקנים, כיוון שהצעירים באים יותר בקשרים עם צעירים מצריים ועלולים להיגרר אחר תועבות מצרים, לכם הקדים משה "בנערינו" לפני "בזקנינו", להודיע שהם הראשונים להצלה. (רבי יוסף צבי הלוי). החת"ם סופר מביא הסבר דומה: הקדים משה נערים לזקנים, כי מטרת זירוז הגאולה הייתה להוציא ממצרים קודם כל את הדור הצעיר, שעליו ריחפה סכנת התבוללות יותר מאשר על הזקנים, שהזקנים זכרו עדיין את יהדותם. והסברים מעניינים נוספים: "בנערינו ובזקנינו" – כאשר בני הנערים הולכים יחד עם הזקנים, הרי חג ה' לנו. (רבי משה טייטלבוים ה"ישמח משה"). צד אחר של המטבע הביא רבי יוסף מבריסק: פרעה התעטף באצטלה של מנהיג רחום הדואג לאזרחיו ואמר: "לכו נא הגברים" – אתם אשים מבוגרים, אינני יכול לעכב בעדכם, אך כמנהיג אחראי לא אתן לכם לקחת אתכם נשים וטף למדבר, לחשוף אותם לסכנות. (כל הפירושים הובאו ב: תורה לעם, הרב מנחם הכהן, הוצאת מודן).
חודש טוב
"החדש הזה לכם ראש חדשים"
בשעה שבא משה ואמר לישראל: בחודש הזה אתם נגאלים, אמרו לו: רבנו משה, היאך אנו נגאלים ואין בידינו מעשים טובים? אמר להם: הואיל והקב"ה חפץ בגאולתכם, אינו מביט במעשיכם הרעים. במי הוא מביט? בצדיקים שבכם ובמעשיהם. (עפ"י "אגדות היהודים", קצו). ועל משקל הפירוש בפסיקתא דרב כהנא, שבכל מעשיהם ישראל שונים מאומות העולם: בחרישתם (לא שור וחמור יחדיו) ובזריעתם ובקצירתם (למשל, עורלה, נטע רבעי, שנה שישית ושביעית), במניינם ובחשבונם, שאומות העולם מונים לחמה וישראל לבנה, שנאמר 'החודש הזה לכם'", נוסיף את ההסבר, שעד כה, בהיות ישראל משועבדים במצרים, כפופים לעם המצרי ולחוקיו, היו נאלצים ישראל למנות את השנה עפ"י שיטת הספירה של המצרים. עתה, עם גאולתם, הרי להם לוח עברי שמייחד את עם ישראל ומבדילם מהגויים.
חמץ שבראש
"ולא יראה לך חמץ"
צריך אדם לבדוק את עצמו אם אין חמץ במוחו – דעות נפסדות, ואם אין חמץ בליבו – מחשבות רעות. והכל לפי הכלל שקבעו חכמים במשנה (פסחים א, א): "כל מקום שאין מכניסין בו חמץ – אינו צריך בדיקה". (הרב מנחם הכהן, שם).