הסכנה שבחג

שאלה עתיקת יומין היא: מדוע המצווה היחידה בחנוכה היא הדלקת הנרות בשל מציאת פך השמן, ולא מציינים בשם ומלכות את נס ניצחון המלחמה, וכינון מלכות עצמאית לישראל במשך עשרות שנים? אומנם מזכירים את הניצחון הצבאי בהוספת "על הנסים" בתפילות ובברכת המזון, ברם ההלכה היא שאם לא אמרו אינו חוזר, ואף אינו רשאי לומר "למדני חוקיך" כאומר פסוק מתהילים, אלא ממשיך בתפילתו. ועוד, נס פך השמן מוזכר לראשונה בתלמוד הבבלי (שבת כ"א ע"ב), דבר שמעצים את השאלה, מדוע ביכרו חז"ל את הנס הרוחני על פני נס המלחמה המרשים?

יש הרוצים לומר כי הדבר נבע מיחסם השלילי החכמים כלפי החשמונאים, אשר לכן אין מסכת על חג החנוכה. רעיון זה נסמך על הסברו של הרמב"ן (בראשית מ"ט, י) מדוע משפחת החשמונאים נעלמה מהנוף העברי:

"לא יסור שבט מיהודה - ולפי דעתי היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם [יעקב] ומעבירים נחלה... וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם... וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול... שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום"

אך לענ"ד נראה כי חז"ל חששו שהנס הצבאי טומן בחובו סכנה ממשית. הסכנה היא שבני אדם יראו כלגיטימי התקוממות צבאית מול האומות החזקות והאימפריות שבכל דור, ויעשו כן בחושבם שהם הם המכבים. עמים ודתות יצאו במשך ההיסטוריה למסעות מלחמה, תוך מחשבה שהם מייצגים את רצון האל. מעין זאת ראינו במשך מסעות הצלב. כל דת חשבה שהיא היא המייצגת את רצון האל, ולכן הרשתה לעצמם לקחת סיכונים צבאיים שלא היו דבר, מלבד הרפתקה עצובה שהסתיימה באסון והרבה שפיכות דמים.

(צילום: hans s-cc-by-nd) חששו שהנס הצבאי יהיה סכנה ממשית

גם אצלנו, עם ישראל, היה כעין זאת. הדוגמה הבולטת מכל הוא המרד הגדול ברומאים. מרד זה לווה מן הסתם בהרגשת עליונות רוחנית שתקרין מן הסתם, כך חשבו, על המערכה הצבאית. אם אומה חושבת שהיא מייצגת את רצון האל, מה כבר חשוב עוצמה צבאית, מספר חיילים, כלי נשק, ועוד. הרי אם הקב"ה רוצה, אומרת המליצה, "גם מטאטא יורה". וכמו שההיסטוריה שלנו הוכיחה, גם דוד ניצח את גלית, וגם המכבים המעטים מנצחים את היוונים הרבים.

אך זוהי בדיוק הסכנה. זה לא תמיד מצליח. אכן כן, פעמים שהדבר היה נכון, ולכן חוגגים אנו בעצם ימים אלה את ניצחון המכבים. אולם, לצערנו הרב, המרד ברומאים מתוך אותה אופוריה של שליחות אלוקית ועשיית רצון האל שיהיה בצד שלנו, נתן לו את החורבן הגדול של בית המקדש.

חז"ל ראו וחזו בסכנה מקרוב והחליטו להעניק לחג אך ורק את המשמעות הרוחנית של ניצחון דת ישראל על תרבות יוון הרשעה, ולא נתנו לנו שום מצווה שתנציח את הנס בשדה הקרב. כשמעטים מול רבים אכן מצליח - חוגגים את חנוכה, אולם כאשר הוא נכשל - צמים בתשעה באב!

הרב ד"ר אמיר משיח משמש כרב ביהכ"נ לצעירים כפר גנים ג