הרמטכ"ל: "קצין שרואה יהודי זורק בקת"ב ועומד מנגד - לא יכול להיות קצין"

טקס סיום קורס קצינים התקיים הערב (ד') בבה"ד 1, בית הספר לקצינים. במהלך הטקס נאם ראש המטה הכללי, רא"ל הרצי הלוי, שהתייחס בנאומו בין היתר, לסיכול הטרור ולאירועים סביב הפיגוע בעלי שכללו פרעות בכפרים הפלשתינים באזור, ולביקורת שהוטחה על מח"ט בנימין, אל"מ אליאב אלבז. 

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאגלנט חתם: צווי מעצר כנגד 4 יהודים שהיו מעורבים באלימות נגד פלשתינים

  28/06/23 15:36

"התנצלות שלאחר מעשה אינה מבטלת את הנזק הרב שנגרם"

הלוי מתח ביקורת על הפורעים היהודים, "מעשים אסורים מוסרית וחוקית", ואמר כי הביקורת שהוטחה בקציני צה"ל פוגעת בביטחון האזרחים, עוד הוסיף הלוי ואמר: "קצין הרואה אזרח ישראלי, המתכוון לזרוק בקבוק תבערה לבית פלסטיני ועומד מנגד, אינו יכול להיות קצין".

בהמשך התייחס הרמטכ"ל גם לביקורת כלפי המח"ט ואמר: "כל מי שמשתלח בצה"ל נכון שיזכור: גם התנצלות שלאחר מעשה אינה מבטלת את הנזק הרב שנגרם. צה"ל פועל אך ורק לצורך ביטחון האזרחים, מכאן סמכותו. ההשתלחות במי שמקדישים את חייהם להגן, פוגעת בביטחון האזרחים".

הרמטכ"ל לא התייחס לסרבנות 

נושא אקטואלי שחזר לכותרת ונעדר מנאומו של הרמטכ"ל הוא הסרבנות, כאשר בדיווחים בתקשורת ביחידות שונות בצה"ל שלחו מכתבים למפקדים בהם הודיעו שיסרבו לשרת במילואים אם החקיקה המשפטית תימשך. 

לנאומו המלא של הרמטכ"ל -  רב אלוף הרצי הלוי 

"יותר משלושים וחמש שנה חלפו מאז עמדתי על מגרש המסדרים הזה. אני זוכר היטב את תחושת המעבר ברגע ההוא. על המגרש, עוד הייתי צוער הנחנך על ידי מפקדיו ומתייעץ עם חבריו. רגע קצר לאחר מכן, כבר הובלתי כוח למארב מעבר לגבול לבנון; קצין צעיר, מפקד על מחלקה, הולך בלילה בראש אנשיי בשטח אויב, ויודע כי אני אחראי לכל מה שיקרה מעתה. בצה"ל, המפקד הולך בראש הכוח ואנשיו אחריו".

"כאשר אנו קוראים 'אחריי', אנחנו הולכים בעקבות מצביאי ישראל הקדומים. יהושע בן נון, אהוד בן גרא, גדעון ואחרים, נעו תמיד בראש לוחמי עמנו בכל הקרבות הגדולים של התנ"ך. התנ"ך הוא גם מקורה של המילה קצין, שעל פי אחד הפירושים משמעותה 'להיות בקצה', כלומר להוביל".

"צה"ל הצליח לנצח בזכות עוז הרוח והתושייה של מפקדי מחלקות לוחמות"

ממלחמת העצמאות ועד היום, מובילים מפקדי צה"ל את הכוחות הלוחמים בקרב, ובהם גם מפקדי המחלקות, הצעירים שבקצינים. בספרו "על בלימה" אודות חזית רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, מתאר אבירם ברקאי את מפקדי המחלקות של חטיבה מאה שמונים ושמונה (188): "כל מ"מ צעיר בחטיבה נחשב לראש גדול, עד שסמכו עליו ועל עוד אחרים שכמותו, להדוף כל ניסיון של יחידות הצבא הסורי לבוא למלחמה עם ישראל.

המח"ט ידע, שברגע המבחן הגדול ישכילו המ"מים להתמודד שם בחוץ, גם אם יתבקשו לעשות זאת כיחידה עצמאית. רמטכ"לים בזעיר אנפין" . כל מפקד מחלקה שהסתער במלחמת יום הכיפורים, עשה זאת כאילו גורל המלחמה כולה תלוי בו. כל קצין צעיר, שמפקדיו נפלו, הִמשיך במשימה גם אם לא היה מי שיאמר לו כיצד.

"קצין הרואה אזרח ישראלי, המתכוון לזרוק בקבוק תבערה לבית פלסטיני ועומד מנגד, אינו יכול להיות קצין"

אלה שחילצו לאחור את הפצועים, עמסו על כתפיהם את משקל גופם של חבריהם וגם את כובד האחריות שלהם כמפקדים – האחריות למשימה ולאנשים. במלחמה ההיא, שפרצה בהפתעה וגבתה מחיר דמים כבד, צה"ל הצליח לנצח בזכות עוז הרוח והתושייה של מפקדי מחלקות לוחמות. הם לא שאלו "האם זו אחריותי", אלא פשוט הבינו כי מנהיגות של מפקד בקרב פירושה להיות במגע צמוד – גם עם האויב, וגם עם פקודיהם. 

צה"ל הוא צבא מגן שמנצח בזכות מקצועיות חייליו ומנהיגות מפקדיו. המפקד בצה"ל מוביל בדוגמה אישית, בפיקוד מלפנים. כאשר הוא בראש פקודיו – בוטח בהם והם בו – הוא איננו בודד לעולם. מבחנכם החשוב ביותר מעתה הוא להיות ראשונים. לנוע קדימה נוכח אש, ולהוביל את אנשיכם עד להשלמת המשימה.

"את הטובים הפכו למצוינים ואת המתקשים – לטובים דַים"

זה המבחן שאליו הכשיר אתכם הקורס שזה עתה סיימתם, ואליו תידרשו מעתה בכל משימות ההגנה על הגבולות, בסיכול הטרור ובמלחמה. סביב המשימות הללו תפגשו גם אתגרים מורכבים – הטרור ותוצאותיו הקשות מביאים חלק מהאנשים לעשות מעשים אסורים מוסרית וחוקית. קצין הרואה אזרח ישראלי, המתכוון לזרוק בקבוק תבערה לבית פלסטיני ועומד מנגד, אינו יכול להיות קצין. זו דרכנו, זה כוחנו כאן בהשוואה לאזור המורכב בו אנו חיים ואסור לנו לשחוק זאת.

"ההשתלחות במי שמקדישים את חייהם להגן, פוגעת בביטחון האזרחים"

כל מי שמשתלח בצה"ל נכון שיזכור: גם התנצלות שלאחר מעשה אינה מבטלת את הנזק הרב שנגרם. צה"ל פועל אך ורק לצורך ביטחון האזרחים, מכאן סמכותו. ההשתלחות במי שמקדישים את חייהם להגן, פוגעת בביטחון האזרחים. קצינים וקצינות, בכל משימה שתוטל עליכם יעמדו לימינכם הערכים והמקצועיות שלכם.

לצדכם יהיו בעיקר אנשיכם, שהם הנכס המשמעותי והיקר ביותר שיופקד בידיכם. הציבו להם רף גבוה; אמנו אותם, עד שיגיעו לַמוכנות המבצעית הנדרשת; הרגילו אותם לקחת אחריות, לא לפחד להישיר מבט לאמת, ללמוד ולהשתפר; את הטובים הפכו למצוינים ואת המתקשים – לטובים דַים. שִמרו על ביטחונם, באכיפה בלתי מתפשרת של כללי הבטיחות והמשמעת; נהגו בהם בשוויון, בהגינות ובהוגנות, ודאגו לכל צורכיהם .

"מי ייתן וירבו בתים כשלכם בישראל"

כאשר תעשו את כל אלה, קריאתכם "אחריי" לא תיענה רק כחובת ביצוע של המשימה, אלא כזכות להשתתף בהגנה על הבית, וללכת בעקבות מפקדים הראויים לכך. זוהי אומנות הפיקוד.
מפקדי הקורס, במהלך הקורס לימדתם את הצוערים פיקוד, מקצועיות וערכים. בכל אחד ואחת מהקצינים יש עכשיו גם משהו מכם, מהדוגמה האישית ומהניסיון הקרבי שלכם. אני מעריך מאוד את עשייתכם. הורים יקרים, צבא העם הוא בבואת הבתים שמהם מגיעים חייליו.

כולכם חינכתם בנים ובנות לעשות למען המדינה וביטחון אזרחיה, ואני מבקש להודות לכם על חלקכם בעידודם לשירות קרבי, להתנדבות לקצונה ולפיקוד על לוחמים ביחידות היבשה. מי ייתן וירבו בתים כשלכם בישראל.

"ממני תראו וכן תעשו" – לאור אמירתו זו של גדעון אנו מחנכים את הקצינים החדשים. אולי ניתן לשמוע בה נימה של יהירות, כאילו אמר – אני היודע, אך אין כך הדבר. מעשהו של גדעון הוא תמצית המעשה הפיקודי החשוב ביותר. רגע לפני פרוץ הקרב, הוא אומר לאנשיו: שם, בקרב, היכן שהלב פועם ואי הוודאות גבוהה, הביטו אליי, ועשו כמוני. גדעון מבין מה רב כוחה של הדוגמה האישית, וכך הוא נוסך ביטחון באנשיו.

בוגרים יקרים, הדרגות, שענדו המפקדים על כתפיכם זה עתה, הן סמליה של האחריות שאתם מקבלים היום. ממחר, תוביל אתכם אחריות זו בראש אנשיכם. עלו והצליחו בדרך הפיקוד, דרכם של הקוראים "אחריי" .