בית הכנסת הישן בראש פינה הוא המבנה הציבורי הראשון שנבנה במושבה, ועל פי ההשערה הוקם על בסיס בית כנסת קדום אפילו יותר. לאחר עשורים בהם עמד נטוש, בעשרים השנה האחרונות בית הכנסת החל לחזור לפעילות - ומתקיימות בו תפילות בשבת ובחול. אולם בשל ההיסטוריה הארוכה, נדרשו פעולות שימור מקצועיות כדי לשמור על אופיו ועיצובו הייחודי. במהלך התהליך נחשפה אליצ'ה דיאס, מומחית השימור שחידשה את ארון הקודש בבית הכנסת, לפרט מרתק אודות המקום.
-
עוד באותו נושאהאיום על בית הכנסת של ר' אריה לוין ולוחמי המחתרות
01/05/23 08:16
"זה היה פרויקט מרגש במיוחד", אמרה דיאס. "בשעות הרבות של עבודות ההתקנה והגימור בבית הכנסת, נכנסו מדי פעם מדריכים עם קבוצות מטיילים. הופתעתי מאד לשמוע שוב ושוב שבתקופת הפלמ"ח, הסתירה בימת התפילה 'סליק' של תחמושת ונשק", סיפרה אליצ'ה על הגילוי המסעיר.
בית הכנסת העתיק צילום: איתי בודל
"בכל פעם שמגיע לסטודיו ארון קודש לשימור, אני מתרגשת"
כאמור, בתקופה האחרונה השלימה אליצ'ה דיאס, מומחית לשימור נכסי תרבות מעץ, את תהליך השימור של ארון הקודש, בימת התפילה ועמוד שליח הציבור בבית הכנסת הישן בראש פינה. פריטים אלה עוצבו ונבנו על ידי הנגר עקיבא דרקסלר. הרשות לשימור אתרים הייתה אחראית על הפרויקט. עם סיום העבודות, הועברו הפריטים מהסטודיו בירושלים חזרה לבית הכנסת. הם הותקנו במבנה בית הכנסת שבהיעדרם, עבר גם הוא שיפוץ שבוצע על ידי הרשות לשימור אתרים.
על תהליך השימור סיפרה: "בכל פעם שמגיע לסטודיו ארון קודש לשימור, אני מתרגשת. זה אתגר מרתק לחקור את ההיסטוריה של עיצוב הארון ולנסות לפענח מה היה מראהו בתקופה מסויימת", עוד אמרה דיאס: "השימור מביא את היצירה לתקופת זוהרה ומסיר פרטי עיצוב וגימור שלא היו נוכחים ביצירה המקורית בתקופה שאליה מתייחס השימור".
בית הכנסת העתיק צילום: איתי בודל
אליצ'ה נולדה במילנו, איטליה, שם למדה והתמחתה בשימור חפצי אמנות מעץ. עם סיום תקופת ההתמחות, עלתה בשנת 2001 לישראל והשתלבה בשוק השימור וההזהבה. בארץ, לצד שימור פרטי ריהוט עתיקים וחפצי יודאיקה רבים, זכתה לשמר את שני ארונות הקודש העתיקים ביותר בעולם (נוצרו בשנת 1543) המוצגים במוזיאון איטליה. עוד פרויקט מעניין שלה היה חידוש ציפוי הזהב של מנורת הזהב באתר הכותל המערבי.
בית הכנסת העתיק צילום: איתי בודל