יום ירושלים תשפ"ג: ישראלים רבים יחגגו במהלך סוף השבוע את יום שחרור ירושלים, 56 שנים לאחר מלחמת ששת הימים. אחד האנשים המזוהים ביותר עם בירת ישראל הוא הזמר, השחקן והיוצר, יהורם גאון, יקיר העיר ירושלים. בראיון לחדשות כיפה, מספר הזמר הוותיק על ילדותו בשכונת בית הכרם טרם קום המדינה, חושף מה הם השירים האהובים עליו ומסביר מדוע הוא לא מתרגש מהמצב החברתי, על אף המחלוקות בין המגזרים השונים.
-
עוד באותו נושאהמחווה המרגשת ליהורם גאון: "כבוד גדול"
14/05/23 22:20
"הפרופורציות השתנו, האנשים השתנו וגם הלך המחשבה השתנה"
"נולדתי בשכונת בית הכרם, שכונה של מורים וסופרים", פותח יהורם ומספר, "כל ילדותי הייתה תחת עננה כבדה של מלחמת השחרור. הבית היה בית מסורתי, ספרדי, שמקיים את כל המצוות. אבי היה בעל קורא ומורה לדקדוק עברי והיה קנאי לשפה העברית. בשכונה נבנה 'בית המדרש למורים העברי', מייסודו של דוד ילין ואבי היה בוגר המחזור הראשון ובאותו בניין גם אני למדתי. המורה שלי ביקשה ממני להיות הכהן גדול בחג השבועות ואני זוכר את עצמי כילד קטן שר מול הקהל. מאותו רגע נדלקתי, חליתי במחלת הבמה ואז הייתי שחקן בכל הצגה בבית הספר".
יהורם גאון בביקור בבית הכנסת בשכונת סילוואן באוקטובר האחרון | צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
גאון מספר על רגעי הפחד בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה. "רצתי עם אבי מבית הכרם עד למחנה יהודה ושם הייתה אסיפה של אלפים שצעקו: 'אנא ה' הושיעה נא'. היה פחד נורא. בכרמל בנו ביצורים וקראו להם: 'מצדה שנייה', משום שהכוחות הגרמנים היו כבר במצרים והם התחילו להתקדם לעבר ארץ ישראל בעוד כוחות הציר באים מתקדמים מצפון. תנועת המלקחיים הזאת, סגרה על היהודים בישראל ואם התנועה הזאת הייתה מתחברת, קרוב לוודאי שלא היינו כאן".
את חגיגות בר המצווה של יהורם הצעיר חגגה המשפחה בצורה פשוטה. "בר המצווה שלי כללה זריקת סוכריות בבית כנסת, במניין הספרדי, אפיית עוגות על ידי אמי וסבתי וכל אחד מהמניין העניק לי ספר על תולדות עם ישראל או על פרשת השבוע, שהיו עבורי אוצר גדול. בהשוואה להיום, אני חושב שהפרופורציות השתנו, אנשים השתנו, גם הלך המחשבה השתנה".
"ארוחה נפלאה ומפוארת כזה לא הייתה לי מימיי"
הזמר מספר על הרגע בו שמע יחד עם משפחתו את הכרזת האו"ם. "הנוער של היום נולדו לתוך מדינה מוכנה, מבוססות וחזקה. כשישבתי עם משפחתי מסביב לרדיו, לא הבנתי מה קורה. אני שומע על מדינות שאומרות: 'Yes' ,'No', וראיתי פתאום שכולם מתפרצים בבכי. ברחוב אנשים התחילו להתאסף ולרקוד תוך כדי שהם צועקים: 'מדינה עברית, מדינה חופשית'. אבי אמר לי: 'זכינו במדינה' ואני לא ידעתי שלא הייתה לנו מדינה. אחרי הרבה שנים הבנתי את בכיים של בני המשפחה".
יהורם גאון בביקור במאה שערים ב-2015 | צילום: Yossi Zamir/Flash 90
"אחר כך התחילו אזעקות. ירדנו למקלט והיה פחד איום ונורא. הייתה תחושה שמחר לא נהיה פה. שבע מדינות עטו עלינו כדי למחוק אותנו. בזמן מלחמת השחרור היה רעב אמיתי, שגם אותו לא הבנתי. סבתי עשתה מקח עם איש שיירות והיא נתנה לו תה דלוח עם חובזה בתמורה למלפפון שנשאר עד ליל שבת. אז היה חושך והיה נר אחד דלוק לכבוד שבת. באור הזה, אבי חילק את המלפפון שהיה שמור בקופסה של אתרוג עטוף בליפה, לשבעה בני המשפחה. ארוחה נפלאה ומפוארת כזה לא הייתה לי מימיי".
"בלילה אני שר 'כולם יודעים אז טוב מאוד' ובבוקר אני מחפש את הקברים של סבי וסבתי"
איפה היית בזמן שחרור ירושלים?
"במלחמת ששת הימים, הייתי באמצע הצגה שקראו לה 'קזבלן' והמפיק התעקש לשדר 'עסקים כרגיל'. היינו מגיעים כל יום לתיאטרון ומצפים לקהל. אדם שהיה מחוץ האולם, שבהתחלה חשבנו שהוא הזוי, סיפר לנו שכל הצבא המצרי הושמד ואנחנו צחקנו. כששמענו על שחרור העיר, אין ספק שהתרגשתי כמו כולם".
"היינו הולכים לגג של בניין בהר ציון וצופים אל הר הזיתים". הר הזיתים | צילום: יונתן סינדל פלאש 90
אחרי מלחמת ששת הימים החליט גאון לחפש את הקברים של סבו וסבתו. "לפני שחרור העיר, היינו הולכים לגג של בניין בהר ציון וצופים אל הר הזיתים. אבי היה מראה לי כי שם קבורים הוריו, סבי, שהיה מקובל בישיבת בית אל וסבתי. אבי היה מקנא ביונים שהיו יכולות להשתטח על קברם ואמר: 'יום יבוא ואתה תגיע לשם'. לאחר המלחמה, כששיחקתי בקזבלן, שיכנו אותי במלון ליד הר הזיתים והצבתי לי משימה למצוא את הקברים. כל בוקר הייתי קם ויורד לבית העלמין ומתחיל לחפש את קברם. בלילה אני שר 'כולם יודעים אז טוב מאוד' ובבוקר אני מחפש את הקברים של סבי וסבתי. הגיע היום הרביעי ואני מיואש, והייתה לי תחושה באותו יום שאני מוצא אותם. במהלך החיפושים מצאתי את קברם, חדש כמו שהציבו אותו".
"ירושלים זורמת לי בדם בעוצמה כל כך אדירה שאני יכול להרשות לעצמי לא להיות בה"
אלו משירי ירושלים אתה אוהב במיוחד?
"נכון להיום, השיר שהקלטתי השבוע, 'עם כל אבן מתגוללת' של יהודה קרני ובלחנו של אודי תורג'מן, שאומר הכל. שיר אהבה שיר בן מאה שנים. אני מכיר המון שירים לירושלים שמדברים ביופייה, אבל אני לא מכיר שיר אהבה בו אדם מביע את רצונו להיות אבן מאבני החומה. גם את השיר 'אור וירושלים' של המשורר יוסף שריג, שנהרג במלחמת יום הכיפורים, אני מאוד אוהב".
איזו אישיות ירושלמית אתה הכי אוהב?
"מורי ורבי הנשיא יצחק נבון ז"ל. כשהוא היה בא להופעה שלי היה מן חשמל בקהל והייתי אומר: 'כשנבון נמצא אני מרגיש פייטן ששר למלך'".
"כשנבון נמצא אני מרגיש פייטן ששר למלך". נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון ז"ל | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
מה הם המקומות האהובים עליך בירושלים?
"בית הספר שלי בבית הכרם בו התחלתי את קריירת הזמרה ואת בית הכנסת בו זרקו עליי סוכריות. בנוסף, הר הזיתים בו קבורים סבי וסבתי שאני פוקד את קברם פעמיים בשנה כמנהג הספרדים בר"ח אלול ובר"ח ניסן".
אתה אחד הזמרים הכי מזוהים עם ירושלים, איך אתה יכול להסביר את העובדה שאתה גר ברמת השרון?
"ירושלים היא כל כך גדולה ועצומה שבזכותה אני נמצא פה, וזה לא חשוב איפה אני גר. בעשייה שלי יצרתי סרטים כמו 'אני ירושלמי' ו-'מטולדו לירושלים', הקלטתי שירים רבים עליה ואני מלא אהבה לירושלים. אני לא צריך להיות בה, היא נמצאת בתוכי, זורמת לי בדם בעוצמה כל כך אדירה שאני יכול להרשות לעצמי לא להיות בה".
יהורם גאון | צילום: ספיר רוקח
"לדאבון הלב, יום ירושלים, שפעם היה חג של העם כולו, הפך לחג רק של הציונות הדתית"
מה אתה חושב על המצב החברתי של ירושלים בפרט ושל החברה הישראלית בכלל?
"כדי להבין עד כמה אנחנו פורחים אנחנו צריכים להסתכל על השכנים שלנו, כמה הם הלכו אחורה בזמן שאנחנו התחלנו לצמוח", מנתח גאון. "המדינה הזאת עברה תהפוכות. אני מסתכל על כל מה שקורה היום כתהליך. לפני 2,000 שנה, גורשנו מפה, ובמשך השנים האלה אמרו כל היהודים בעולם זכרו את ציון. זה תהליך ארוך שאנחנו חיים בו".
"מה שקורה היום, ההפגנות של נגד ובעד, זה חלק מהתהליך". הפגנה נגד הרפורמה המשפטית | צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90
לדבריו, אנחנו מתלוננים על שבעים וחמש השנים האחרונות ולא מבינים שאנחנו חלק מתהליך גדול יותר. "מה שקורה היום, ההפגנות של נגד ובעד, זה חלק מהתהליך. אנחנו עם שצריך אורך רוח השנים האלו שהן חלק שולי מהתהליך העצום מאז התחלנו ויצאנו לדרך כעם. ערב רב שנהפך לעם, שקיבל את עשרת דיברות שהן קוד אתי לכל הדורות ולכל האנושות כולה. אני רגוע כי אני יודע שהדברים יסתדרו מעצמם בסופו של דבר. כשיש מפגינים, אלה מול אלה, אני אומר שרק טוב יצמח מהמצב הזה".
"לדאבון הלב, יום ירושלים, שפעם היה חג של העם כולו, הפך לחג רק של הציונות הדתית" | צילום: הקרן למורשת הכותל
"כל הזמן יש מתחתינו זרמי עומק ואנחנו מסתירים אותם מתחת לשטיח חיינו כי אנחנו רצים הלאה. הפעם מה שקרה, החומה הענקית הזאת, שחילקה אותנו לשני חלקים, קרסה ולפתע אנחנו רואים אחד את השני וכל אחד שומע את המצוקות של האחר. אני יכול לא להסכים איתם, אבל אני רואה אותו מול עיניי לא ממרחקים מעבר לחומה שחוצה אותנו. אני חושב שהדבר הזה רק יביא טוב, לא יכול להיות אחרת. ברגע שאתה מכיר ומכיל את מצוקותיו של אחר, רק טוב יכול לצאת מזה. לכן, אני לא דואג ממה שקורה היום, כי אני יודע שבסופו של התהליך נהיה אחרים. תמיד אחרי טלטלות נוראות, שנדמה שהן סוף העולם, רק טוב יצא מזה".
"אני מתגעגע לגעגוע הישן שהחזיר אותנו לכאן ובעצם זאת הייתה הסיבה שקמה המדינה". ירושלים | צילום: Nati Shohat/Flash90
בסיום דבריו, ציין גאון כי הגעגוע לירושלים הוא זה שהביא אותנו לישראל. "רוח גבית עצומה שנקרא לה געגוע, הכמיהה לבוא לציון ולחזור הביתה למקום בו גורשנו היא זאת שהביא אותנו לכאן. לדאבון הלב, יום ירושלים, שפעם היה חג של העם כולו, הפך לחג רק של הציונות הדתית. אנשים שוכחים לירושלים את זכותה, בזכות הגעגוע לעיר אנחנו פה. רק זיכרונה הריץ אותנו הנה. אני מתגעגע לגעגוע הישן שהחזיר אותנו לכאן ובעצם זאת הייתה הסיבה שקמה המדינה. לאותו געגוע אני מתגעגע".
השיר "עם כל אבן מתגוללת" (מילים: יהודה קרני, לחן: אודי תורג'מן):