יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של מי שנפלו, נהרגו ונרצחו לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל. מועד זה חל יום לפני יום העצמאות כדי להזכיר לנו את מחיר הקמת המדינה ושמירת קיומה הלא מובן מאליו. כידוע, התאריך הרשמי הוא ד' באייר, אך ברוב השנים הוא מוקדם או נדחה ביום או יומיים כדי למנוע התנגשות בינו או בין יום העצמאות לבין השבת. רק בשנה בה ראש חודש אייר חל בשבת יום הזיכרון חל בתאריכו המקורי, ד' אייר - כמו השנה.
הפעם הראשונה
בשנת 1940 נקבע תאריך ד' באייר כיום הזיכרון לנופלים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. לקראת יום השנה הראשון לנפילת כפר עציון, יום לפני הקמת המדינה ב-1948, הציע חבר קיבוץ טירת צבי, אברהם יצחק מרחביה, לקבוע את ד' באייר כ"יום עציון": "הולם הוא להיות ליום אזכרה והתייחדות כללי לכל הנופלים על מזבח השחרור, וכן בגלל היותו סמוך ליום העצמאות. על משואת עציון קמה עצמאותנו". מרחביה היה לראשון שעשה את החיבור בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות.
"המנזר" בו התגוררו ראשוני כפר עציון | צילום: נסרק מחוברת "הגלגל", ויקיפדיה
כידוע, מלחמת העצמאות נסתיימה בסמוך ליום העצמאות הראשון ב-1949, ובשנה זו נערכו אזכרות לחללי קרבות מרכזיים בהם היו נופלים רבים ביום הקרב. אלא שבקרב המשפחות השכולות עלתה בקשה לייחד יום זיכרון מרכזי ורשמי לכל חללי המלחמה. ואכן, פחות משבועיים לפני יום העצמאות השני, באפריל 1950, הוצאה פקודת מטכ"ל הקובעת את ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, כיום הזיכרון לחללי צה"ל, ושלא יתקיימו אזכרות צבאיות באף יום אחר. הפקודה קבעה את סדרי היום ואת אופי הטקסים שיתקיימו בבתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל.
בשנת 1994 נערך בערוץ 2 ראיון עם הרב שלמה גורן, שאמר כי קביעת המועד בצמוד ליום העצמאות נעשתה במקרה. לטענתו, במשך כל השנה השנייה למדינה נדחה מועד קביעת היום שוב ושוב, וכאשר יום העצמאות התקרב, הבחין הרב כי לא נקבע ליום הזיכרון מועד, ומכיוון שלא נשארו ימים, הוצמד יום הזיכרון ליום העצמאות. לדבריו, רק מאוחר יותר ניתנה לדבר הפרשנות המקובלת, שעצמאות המדינה קשורה קשר הדוק לדם הנופלים.
הרב שלמה גורן | צילום: Moshe Shai/Flash90
בתחילת 1951 ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, הקים מועצה ציבורית להנצחת הנופלים, וזו המליצה, בהתאם למה שהונהג על ידי צה"ל בשנה הקודמת, לקיים את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות, גם אם יש צורך לדחותו כך שהימים לא יחולו בימים שישי ושבת.
חוק לישראל
12 שנים מאוחר יותר, בשנת 1963 היום החשוב הפך לרשמי. הכנסת חוקקה את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", והוסדרו בו מנהגיו ומועדו. על אף דבריו של הרב גורן, הסיבה הנפוצה שנחקקה בתודעה הלאומית בקביעת תאריך יום הזיכרון לפני יום העצמאות היא לתזכורת גבורת הנופלים שנתנו את נפשם למען הארץ. ב-1980 שונה שם היום ל"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", ונוספו לו גם חללי המחתרות, המוסד והשב"כ.
"חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", חוקק בשנת 2018, ובמסגרתו עוגן יום הזיכרון, ביחד עם יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כיום זיכרון רשמי של המדינה. בכך ניתן ליום הזיכרון מעמד חוקתי במסגרת חוק יסוד.
למרות המחלוקות, שנמשכות גם בימים אלה, בתחילת שנות ה-2000 קבעה הממשלה שגם חללי פעולות האיבה יוזכרו ביום ד' באייר, תוך הפרדה בין טקס הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל לטקס הזיכרון לחללי פעולות האיבה.
הנצחת נופלי הפלמ"ח, ארכיון | צילום: Hadas Parush/Flash90
נופלי 1948, ארכיון | צילום: Hadas Parush/Flash90
-
עוד באותו נושא150 שנה לנפילת החלל הראשון: כנפי טחנת הרוח בירושלים יכוונו למצב אבלות
20/04/23 15:51
מניין החללים מאז 1851
מניין חללי מערכות ישראל נספר באופן רשמי מאז שנת 1860, המציינת מפנה דרך בהיסטוריה של היישוב היהודי בארץ ישראל, נכון ליום הזיכרון הנוכחי עומד המניין על 24,213 חללים. מניין זה כולל את כל מי שנהרג ונרצח או נפטר מכל סיבה שהיא בהיותו בשירות מערכת הביטחון, ולא רק הרוגים בפעילות מבצעית. מניין האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה מימי ראשית הציונות עמד ביום הזיכרון 2023 על 4,255, ומהכרזת המדינה מניינם עמד על 3,236.
מניין הנופלים לחללי מערכות ישראל מתחיל עם נפילתו של החלל הראשון, אהרון הרשלר, אשר נרצח על ידי כנופיית פורעים בירושלים, ב-1 בינואר שנת 1873 בירי של 12 כדורים. מניין הנופלים לחללי פעולות האיבה מתחיל עם אברהם שלמה זלמן צורף אשר הותקף בשל עשייתו הרבה למען התפתחות היישוב היהודי בירושלים, הוא גסס במשך מספר חודשים ומת ב-16 בספטמבר 1851.
יהי זכר הנופלים ברוך.
רחלי יניב, אחות האחים הלל ויגל הי"ד, אמש בכנסת