הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו אך הוקמה וכבר נאלצת להתמודד עם משבר ראשון בין חבריה. יצחק גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה ושר השיכון, שיגר בתחילת השבוע מכתב לשרת התחבורה מירי רגב ולראש הממשלה ובו דרישה לעצור את עבודות הרכבת בשבת. "הובא לידיעתי כי מתקיימות עבודות בשבת ברכבת ישראל שאינן עונות כלל להגדרה של פיקוח נפש", כך כתב.
רב היישוב שוהם ויו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, מתייחס לסוגיה ובראיון עם חדשות כיפה הוא שב ומדגיש כי ההגדרה של פיקוח נפש המצריך חילול שבת נמתחת במקרה של ציבור.
האם יש הבדל בין שמירת שבת באופן אישי לבין שמירת שבת של "מדינה"?
"אשרינו שזכינו שממשלות ישראל מתמודדת עם סוגיות של שבת ומדינה יהודית, כי הרי כמו שהרב ישראלי היה אומר, 'לא יעלה על הדעת שמדינת התורה תהיה גן עדן לגנבים', אז ברור שבמדינת התורה יצטרכו להתמודד עם שאלות של פיקוח נפש ומדינה מודרנית וחברות כלכליות וחברות שמספקות מים חשמל ותחבורה וכד' יצטרכו להתמודד בצורה אחרת מאשר האדם הפרטי מתמודד".
"הרב מוסיף, לא במקרה הרב קוק היה אומר שיש למלך חובה לכתוב 2 ספרי תורה, יש ספר תורה לפרט ויש לציבור, לפרט זה משהו אחד ולציבור זה משהו אחר. ולכן הרבה מאוד הלכות יכולות להשתנות בין דיני הפרט לכלל. וזה עובד לשני הכיוונים, לפעמים מה שאסור לפרט יהיה מותר לכלל כמו פיקוח נפש ציבורי או וודאות שלפיקוח נפש שתקרה אם לא נטפל במשהו".
"הרב עובדיה מזכיר את זה בנוגע לחשמל שאמר שאם לא יהיה חשמל לדוגמא, יהיה חושף וגנבים ושודדים יוכלו להסתובב חופשי או שחולים לא יוכלו לקבל את הטיפול, נכון, שכשזה נעשה בפרהסיה יש כאן משהו יותר חמור, אבל אם זה מותר ויש צורך פיקוח נפש. אז עושים".
הרכבת, העבודות יפסקו? צילום: Yossi Aloni/Flash90
ברור שעל איסורי דרבנן מסוימים אסור לעבור
מה המקור ההלכתי להיתרים האלה?
"מה שאנחנו יודעים בעולם ההלכה שמתכתב עם הדבר הזה, זו גמרא שמדברת על פינוי גחלת מרשות הרבים בשבת, והשאלה ההלכתית שם באיזה גחלת מדובר. האם זו גחלת של עץ או גחלת של נחושת. כלומר, מעצם הסוגייה אנחנו למדים שאם יש מפגע ברשות הרבים מותר לפנות אותו בשבת, כאשר הדיון ההלכתי מתרכז ב'באיזה סוג מפגע מדובר' - ועל הדבר הזה יש מחלוקת בראשונים, האם מדובר במפגע עץ שזה איסור דרבנן או מתכת שזה דאורייתא, כאשר ההיתר הוא מסוג 'פיקוח נפש לציבור'".
אז מתי מותר בעצם לחלל את השבת בשביל הציבור?
"אז זה ברור, אם יש מפגעים ציבוריים שהמדינה מעריכה אותם כמפגעים ציבוריים. אז ברור שעל איסורי רבנן מסוימים מותר לעבור, כאשר מה שיקרה הוא שהרבנות והמהנדסים יגידו וישקללו את המציאות הנתונה ויחליטו אם מדובר במפגע או לא".
איך זה מתבצע ברמה ההלכתית?
"ברמה העקרונית - יש היתר להסרת מפגעים חשובים או משמעותיים באיסורי דרבנן בוודאי, ובדברים מסוימים גם באיסורי דאורייתא. אפשר גם למצוא פתרון אחר, כמו למשל שזה ייעשה על ידי גויים, זה פותח כל מיני פתחים, וכמובן שכל זה בכפוף לכך שזה עונה על הקריטריונים של מפגע שצריך לסכל".
האם עומס ציבורי על הרכבות הוא מפגע שצריך לסכל?
"בזה צריך לדון - האם נוחיות משתמשים בדרך ביום ראשון היא מפגע? האם זה שיהיו המונים של נוסעים שיסתובבו ביום ראשון בדוחק ויש חשש שיגרמו נזקים האם מדובר במפגע? ברמה העקרונית זה המקור המרכזי בהלכה שדרכו אנחנו בוחנים את הסוגייה הזאת".
העיקרון שצריך להנחות אותנו: נגיד שלא היו חילונים
הרב סתיו מסביר כי ישנו עקרון אחד שצריך לזכור ככלל במקרים האלה. "אנחנו צריכים לשאול את עצמינו 'נגיד ולא היו חילונים במדינת ישראל והרכבת היתה נבנית כמו שבמדינת התורה היו בונים', איך היו בונים את הרכבת הזאת? כי הרי סביר להניח שמי שמתכנן (היום) לא חשב על קדושת השבת. מאידך, הצד השני צריך לבדוק, מה קורה נניח שבמדינת התורה היו בונים את זה אחרת, ועכשיו כתוצאה מא' ב' ג' - הציבור החילוני לא מוכן לשלם את המחיר הכבד הזה, האם אנחנו עושים משהו אחר שהוא לא הדרך האידיאלית? והאם עוינות ואיבה צריכים להיכנס לתוך השיקולים?".
איזה איסורים מותר לעשות כדי למנוע איבה?
"אחת הדוגמאות הן שאסור להאכיל מישהו שידוע שלא יברך על האוכל, אבל אם אתה יודע שזה יגרום לשנאה לאדם הדתי שלא הביא לו אוכל? הרי כל האיסור כאן הוא "מלפני עיוור לא תיתן מכשול", ואם תגרום לשנאה אתה מגיע לאיסור דאורייתא "לא תשנא את אחיך", יש סוג איסורים שלי אסור לעשות. אבל אם יש איסורים שאולי לחילוני אסור לעשות, האם אני מחויב למנוע ממנו לעשות אותם?
ואחרי ששקלנו את האיסורים על פיקוח נפש וכו', ואלי היה ראוי לעשות אחרת צריך לבחון על איזה איסורים אנחנו עוברים והאם על זה לפי ההלכה צריך לריב, זה שהדבר הוא אסור ומישהו אחר עובר עליו זה מחייב אותי לצעוק. ככלל, בציבור יש יותר סבירות שזה יתגלגל לפיקוח נפש".
הרב מדגים את עיקרון פיקוח נפש מדיון נוסף, האם מותר בשבת לפנות נפטרים מתאונות דרכים או פיגועים, ולדבריו, זה קשור למורל הלאומי ואכן צריך. "מחללים שבת רק על פיקוח נפש, לא פחות מזה, כדי שדבר יצריך חילול שבת חייב שיהיה פיקוח נפש, ובציבור ההגדרה של פיקוח נפש נמתחת".