הרב עזריה אריאל ממכון המקדש: "מתכוננים לקבל את הפרות האדומות"

אחרי חשיפת כיפה על הסיפור שמאחורי הבאת חמש פרות אדומות ארצה, ישבנו לשיחה עם הרב עזריה אריאל, מרבני מכון המקדש ואחד הרבנים שליוו את התהליך מרחוק, לשיחה על המשמעויות ההלכתיות שטמונות במצווה הנדירה. הרב עוסק בנושא במסגרת המכון כבר שמונה שנים, ובשנה האחרונה אף פרסם את הספר "פרה אדומה כהלכתה" שמופץ בקרב רבנים ועדיין בהליכי הגהה ותיקונים.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושא"לא מדובר בלשרוף את מסגד אל-אקצא": הסיפור מאחורי הבאת הפרות האדומות לישראל

  22/12/22 19:14

תחילת התהליך והחיבור עם הקבוצה

בשיחה מסביר הרב אריאל על החיפושים אחר הפרה, הניסיונות של המכון להתגבר על הקשיים ההלכתיים והנושאים המרכזיים בהם יחולו שינויים בעקבות הטהרה. במקביל לכתיבת הספר המכון הקים רפת לגידול פרות אדומות. "הגמרא אומרת שהבשר של הפרה הזו הוא טעים במיוחד", מסביר הרב עזריה, "הגויים יודעים את זה, ולאחרונה הענף מתפתח גם פה בארץ. אז הקמנו חווה עם רפתן מהגולן שרצה לפתח את הענף בארץ מסיבה עסקית, וסיכמנו שאם הוא ימצא עגלה תמימה בצבע אחיד הוא יזעיק אותנו. בינתיים כעבור חמש שנים רק שתי פרות התגלו כמתאימות, וגם הן נפסלו בסופו של דבר. הבנו שצריך משהו בהיקף הרבה יותר רציני: השבחה גנטית או חיפושים ברחבי העולם".

הפרות האדומות בחווה בארץ

מי שנכנס למשבצת הזו היא החבורה שהחלה במסעה לאיתור פרות אדומות בטקסס, שם הענף פורה במיוחד. "אחד מהחברים פגש את אבא (הרב ישראל אריאל, א.י) בהר הבית ואבא המריץ אותו להתחיל בחיפושים. אחרי העבודה שלהם וריכוז הפרות הפוטנציאליות, הטסנו נציג מטעם המכון, הרב שרגא דהן, וליווינו את התהליך עד להגעת הפרות ארצה".

המטוס שהטיס את הפרות ארצה נוחת בנתב"ג

הגעת הפרות - רק ההתחלה

שילוב האינטרסים היה מושלם. בזמן שבמכון עומלים על התשתית ההלכתית, החבורה הצליחה להביא ארצה חמש פרות אדומות. בשיחה איתנו מסביר הרב עזריה כי הגעת הפרות היא החלק הראשוני מתהליך ארוך עם הסתעפויות הלכתיות רבות. "יש המון דברים מסביב. למצוא מקום בהר הזיתים, להכשיר כהנים".

הרב עזריה מדגיש כי המכון פועל בנפרד מהחבורה, ובסופו של תהליך הם "מתכוננים לקבל את הפרות האדומות". לוח הזמנים ההלכתי, מסביר הרב, נותן עוד שנה עד שהפרות יהיו בשלות לשמש כפרות אדומות לצורך המצווה. "עד אז אנחנו צריכים לארגן כל מה שצריך גם תודעתית וגם פרקטית".

זה זמן מספק?

"לא. יש המון עבודה. אולי כן? הרב דרוקמן אמר לנו שבשנה אפשר להספיק להשיג את השינוי התודעתי המקווה. צריך להקים חמ"ל שלם בשביל הדבר הזה".

איך משיגים כהן שלא נטמא

נשאיר בצד בינתיים את התודעה. מבחינה הלכתית, אחד הדברים המרכזיים שיאפשרו לקיים את המצווה הוא להשיג כהן שלא נטמא. כזכור, חז"ל קבעו כי "טומאה הותרה בציבור", אך בשביל המצווה חייבים להשיג כהן טהור. כהן כזה צריך להישמר כל חייו מלהיכנס לבית חולים, להיכנס לבית קברות ולא לשהות בחלל משותף עם מת. גם לידה בבית חולים פוסלת אותו, חוץ מבתי חולים דוגמת "ביקור חולים", בהם חדר היולדות הוא בבניין נפרד לגמרי. הכהן צריך להיות בריא, להישאר כל חייו רק בארץ ישראל ולהיות מיוחס למשפחה מוכרת בכהונתה.

"אנחנו מחפשים כהנים כאלה. לא בקנה מידה של לפרסם מודעות בעיתונים הגדולים. אבל זה עובר מפה לאוזן. היום אפשר לספור על יד אחת כהנים שעומדים בתנאים הללו, וזה לפני שעשינו להם דרישה וחקירה".

הדגמה של עבודת הכהנים בבית המקדש | צילום: אתר חדשות הר הבית

המכון עומד בקשר ראשוני עם קבוצה קטנה של כוהנים, והרב אריאל מדגיש כי כהן אחד לא יוכל לעשות את כל העבודה וכי יש גם כמה טריקים הלכתיים בכדיי לעקוף את המצב. "לא את כל העבודות חייב כהן לבצע, לדוגמא איסוף האפר שגם ישראל יכול לבצע, וגר שנתגייר הוא בחזקת טהור ואנחנו בוחנים  את העניין מבחינה הלכתית".

"מצוות פרה אדומה היא מפתח לקיום תקין של המון מצוות אחרות"

במידה ואנחנו עומדים בכל התנאים הללו, ומתחילים בביצוע התהליך. מה קורה לאדם שמזים עליו מאפר הפרה האדומה?

"חוץ מזה שזו מצווה בפניי עצמה, מצוות פרה אדומה היא מפתח לקיום תקין של המון מצוות אחרות. קח לדוגמא את מצוות הפרשת חלה: המצווה היא לא לקחת חתיכת בצק ולזרוק לפח, זו פעולה שהיא רחוקה מאוד מהחזון של התורה. החלה הזו צריכה להינתן לכהן שיאכל אותה בטהרה. עוד דוגמא: תרומת מעשר, שהתורה קבעה שהיא אחוז אחד. היום מושמדות כמויות אדירות של אוכל וגידולים, למרות כמה טריקים שעושים. בגני החיות מוכרים את החיות לכהן וכך חלק מהתרומות יכול להינתן להן. יינן סיפר לי פעם, בסייור שעשיתי לבחינת פס ייצור יין בטהרה, שבכל שנה הם עורכים טקס הפרשת תרומות ומעשרות ומכבדים אדם כלשהו לפתוח את הברז ולשפוך לביוב 100,000 בקבוקי יין! ככל שהחקלאות היהודית ב"ה מתבססת ומתרחבת, האנומליה מתחזקת והופכת חמורה יותר. את כל בקבוקי היין הללו היינו יכולים לתת לכהנים טהורים, לקיים מערכת שמחזקת אותם מבחינה כלכלית ונותנת להם זמן להתעסק בתורה ובחינוך. זה דבר מדהים".

חביות יין | צילום: תיירות שומרון

הרב מדגיש שגם הוא מבצע כעת את המצוות באופן החלקי ולא בא בטענות לאף אחד, אלא מתכנן את השינוי. הטהרה, שתגיע בעקבות הזאת אפר הפרה אדומה, תאפשר גם שינוי הלכתי בעלייה להר הבית. "זה יאפשר להתקדם רק עוד רצועה צרה בהר הבית. אנחנו מודעים לרגישות שיש בעניין הזה, ובאופן פרדוקסלי הפרה האדומה לא כל-כך מסייעת בנושא כי יש היתרים להתחיל לבנות בית מקדש גם בטומאה. אני חושב שמבחינה תודעתית הפרה האדומה תשנה משהו באווירה, אבל מדובר בתהליך ארוך".

"שלא יתפרש שאנחנו עומדים עם אקדח לרקה"

אם נחזור לרב דרוקמן, הוא הורה שאפשר להגיע לשינוי התודעתי תוך שנה.

"לא מדובר בחלון הזדמנויות שייסגר תוך שנה. הפרות הללו יכולות להיפסל, אבל אחרי שהוכח שזה רק עניין של מאמץ הכל כבר קל יותר. מכון המקדש אמון על הסבלנות, אבא שלי הקים את המכון בשנת תשמ"ד והא כבר ארבעים שנה בעסק. שלא יתפרש שאנחנו עומדים עם אקדח לרקה".

כשהרב הולך לרבנים עם הספר, מה הוא שומע? ומה יחס לרבנות הראשית?

"אני מקווה להיפגש עם הרבנים הראשיים ומסיבות טכניות זה עדיין לא יצא לפועל. אנחנו לא מתעלמים מהרבנות הראשית חלילה. בהכללה גסה, אפשר לאפיין לפי השיוך המגזרי את מידת ההתלהבות מהעניין. ככל שאדם יותר מודע להיותנו בדור גאולה, יותר סביר בעיניו שנעשה פרה אדומה. אבל יש גם שאלות כבדות בהיבט ההלכתי-מקצועי. אחת הסוגיות העיקריות היא המסורת שפסקה בנושאים הללו. בנוסף, יש קושי מובנה וטבעי, גם לרב גדול ככל שיהיה שיושב בביתו, לפסוק בעצמו בדברים חדשים ששייכים לכלל ישראל. בתנ"ך יש רק רק ארבע צבעים: אדום, שחור, ירוק ולבן, כשהחום מסווג בתוך אלה. איך מתייחסים לסוגיה הזו היום?".

בניין הרבנות הראשית לישראל | צילום: Flash90

"המון רבנים אומרים לי בצורה מפורשת: אם היה אפשר לכנס צוות של רבנים גדולים ללבן את הסוגיות הללו יחד, היה הרבה יותר קל להעביר החלטה חיובית. אנחנו מנסים לייצר כנס כזה, מחשבות ורעיונות שכרגע מתגלגלים. הרב ציון בוארון, דיין בדימוס בבית הדין הגדול, כתב לנו את זה במפורש. אני מבין את החששות".

"אם תהיה עבודה כנה ואמיתית, נטולת דעות קדומות, אני מקבל על עצמי כל הכרעה"

כשאני מעמיד בפניי את הרב את האפשרות שצוות הרבנים יקבל החלטה שלא תואמת את דעתו של הרב והמכון, הוא מסביר בפירוט: "אם תהיה עבודה כנה ואמיתית, נטולת דעות קדומות, אני מקבל על עצמי כל הכרעה. מדובר כאן על 10-15 סוגיות מפתח שדורשות הכרעה, כל סוגיה לפחות שבוע של העמקה".

רבנים בודקים את כשרותה של פרה אדומה

חלילה לרב להאשים רבנים אחרים בחוסר מקצועיות.

"שוב: אם יושקע הזמן הזה, אני אקבל כל הכרעה. סוגיית הר הבית יכולה לשמש דוגמא טובה. כשאני פוגש רבנים שמתנגדים לעלייה, אני שואל אותם על מידת ההשקעה שלהם בסוגיה. הרבה מודים שהם לא עיינו בנושא אפילו שבוע".