רובי ריבלין על הממשלה המסתמנת: "סכנה גדולה לישראל"

הנשיא העשירי של מדינת ישראל, רובי ריבלין, ממעט להתייחס למצבים הפוליטיים לאחר פרישתו. במהלך טקס בו קיבל פרס הוקרה מטעם הקונגרס היהודי על תרומתו לעם היהודי, התייחס ריבלין לראשונה למצב הפוליטי בישראל לאחר פרסום תוצאות הבחירות. בשיחה סגורה לאחר הטקס, אמר ריבלין כי הממשלה המסתמנת היא "סכנה גדולה לישראל", כך על פי פרסום של אתר ynet.

צילום: ללא

במהלך נאומו, רמז ריבלין כי הממשלה המסתמנת צריכה להתחשב ולכבד את זכויותם של כל אזרחי מדינת ישראל. "לעם היהודי יש זכות היסטורית, חוקית ומוסרית על ארץ אבותינו בישראל. אבל ריבונות כוללת גם אחריות - בכך שאנחנו מכבדים את זכויותינו כאומה ריבונית, ושומרים על זכויות כל האזרחים במדינתנו", אמר נשיא המדינה לשעבר.

מלשכתו של ריבלין נמסר בתגובה לדברים שאמר באותה שיחה כי "הנשיא העשירי אכן חושב שהפלגנות היא סכנה למדינת ישראל".

ריבלין שובר שתיקה: "אי אפשר להוביל ממשלה כשאין רוב בכנסת"

כזכור, במהלך ממשלת בנט-לפיד, ריבלין לא הביע את התייחסותו למצב הפוליטי בישראל. בריאיון מיוחד שהתפרסם ב"ישראל היום" סמוך לפיזור הכנסת ה-24, חשף ריבלין מה דעתו על הממשלה האחרונה. 

"האמת שלא האמנתי שהממשלה הזו תחזיק מעמד אפילו שנה", אמר נשיא המדינה לשעבר, "לא הייתה לבנט וללפיד ברירה. אי אפשר להוביל ממשלה כשאין רוב בכנסת. שניהם רצו לסיים את הפרק הזה בצורה מכובדת, ולא כמי שנסחטים על ידי כמה חברי כנסת בודדים".

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאריבלין שובר שתיקה: "אי אפשר להוביל ממשלה כשאין רוב בכנסת"

  28/06/22 07:51

ריבלין הסביר כי הוא מוטרד במיוחד מהשיח במשכן: "השיח בכנסת תמיד היה פוליטי, אבל הבעיה היא שכיום, בניגוד לעבר, מנהיגי הציבור שאמורים להיות המובילים אינם ממלאים את תפקידם. הם לא יודעים לאן ללכת, אלא רוצים לשאול לדעת הציבור שבחר בהם. הם הפכו ממובילים למובלים. כשמנהיג אומר שהוא רוצה להיבחר מחדש ולכן הוא רוצה לשמוע מה הבוחרים רוצים, הופכים פני הדור לפני הכלב - וכך נראים המנהיגים שלנו".

"בעבר מנהיגי הציבור לא התייחסו ברצינות לדבריהם של אנשים בעלי עמדות קיצוניות", המשיך הנשיא לשעבר והסביר: "כשמנהיג תנועת כך, הרב מאיר כהנא, נבחר לכנסת, אמר מנחם בגין שאם הוא יצטרך לקבל את תמיכתו כדי להיות ראש ממשלה, הוא יוותר על התפקיד. כלומר, העיקרון גבר אז על הצורך הפוליטי. המנהיגים באותן שנים, בן־גוריון ובגין, אף שרבו והעליבו איש את רעהו, רצו בטובתה של המדינה. היום מנהיגי ציבור אינם חושבים על המדינה אלא כיצד ייבחרו שוב".