משרד החינוך חשף היום (ה') את תוצאותיו של סקר האקלים לשנת תשפ"ב שנערך בעת תקופת הקורונה. מדובר בפעם הראשונה מאז פרוץ המגיפה שהמשרד מפרסם נתונים מסודרים אודות תלמידים שנפגעו ממנה, שנתיים וחצי אחרי תחילת הסגרים ושנה וחצי אחרי סיומם.
-
עוד באותו נושאיותר מהחילוני ופחות מהדרוזי: אלו נתוני הבגרות המרשימים בחינוך הממלכתי דתי
11/09/22 15:37
השפעת הקורונה
על פי הסקר, חצי מהתלמידים בגילאי תיכון דיווחו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה לימודית. כמו כן, אחד מכל שלושה דיווח כי הקורונה השפיעה עליו לרעה מבחינה רגשית. הסקר נערך בקרב תלמידי כיתות ה'-יא' והוא המקיף ביותר שהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, ראמ"ה, ביצעה לאורך השנים.
לימודים בתקופת הקורונה. אילוסטרציה צילום: Miriam Alster/FLASH90
ממצאי הסקר משקפים את ההשלכות הקשות של תקופת הקורונה שלוותה בסגרים, בבידודים, ניתוק מהחברים ומהמסגרת הלימודית. הממצאים הצביעו, בין היתר, על עליה במצוקות הרגשיות, הנפשיות, קשיי שינה, קשיי אכילה וירידה בשביעות הרצון מהחיים.
לפי הנתונים, חצי מהתלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות דיווחו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה לימודית וכ-40 אחוזים מבחינה רגשית. כ-30 אחוזים ציינו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה חברתית. יש לציין כי תלמידים ביסודי פחות הושפעו לרעה בשל תקופת הקורונה והלמידה מרחוק לפי דיווחיהם.
עוד נתונים: אקלים חינוכי, היבטים רגשיים, היבטים רגשיים-חברתיים והיבטים רגשיים
אקלים חינוכי בבית הספר: מרבית התלמידים (כ-70%) דיווחו על הרגשת שייכות לבית הספר, על יחסי קרבה ואכפתיות בינם לבין המורים ועל קשרים חברתיים טובים עם חבריהם. שיעורי הדיווח גבוהים יותר בקרב דוברי ערבית ועל פי רוב בשכבות הגיל הנמוכות. לצד זאת, תלמידים דיווחו גם על התנהגות לא נאותה בכיתה כגון, הפרעות, התחצפויות ואיחורים (כ-50%, יותר בקרב דוברי עברית) וגם על חשיפה לאירועי אלימות. גילויי האלימות הנפוצים ביותר להם נחשפו התלמידים לפי דיווחיהם (כ-25%) הם קללות, העלבות ודחיפות, והנדירים יותר הם אלימות ברשת (כ-6%). שיעורים גבוהים יותר של בנים דיווחו על אלימות על סוגיה השונים בהשוואה לבנות. עוד נמצא כי כ-70% מבין התלמידים בכיתות ה'-ו', כ- 45% מתלמידי ז'-ט' ו- 35% מתלמידי י'-י"א דיווחו כי בבית הספר מעודדים אותם לשמור על אורח חיים פעיל ובריא.
היבטים רגשיים-חברתיים: מרבית התלמידים (כ-70%) דיווחו כי הם מצליחים לפתור ויכוחים עם חברים, לכבוש את כעסם, להרגיע את עצמם ולהסביר איך הם מרגישים, אך כשליש דיווחו כי הם מתקשים להתמודד עם מצבי לחץ (בשיעור גבוה יותר בקרב בנות דוברות עברית). כ-55% מהתלמידים דיווחו כי בית ספרם עושה מאמצים לקידום מעורבות חברתית של תלמידים (בשיעורים גבוהים יותר בקרב דוברי ערבית).
היבטים רגשיים: כ-70% מהתלמידים ציינו כי יש להם שליטה במגוון מיומנויות תקשוב ומידע, כמו חיפוש מידע באינטרנט, הימנעות מסכנות ברשת ושליטה בתוכנות למידה, וכ-75% דיווחו כי הם תופסים את עצמם כבעלי מיומנויות לומד עצמאי. כמו-כן מרביתם (כ-70%) דיווחו על למידה ברורה באופן שעוזר להבין את החומר, פעילה ובשיתוף התלמידים בשיעור (יותר ביסודי מאשר בחט"ב והחט"ע). לעומת זאת, רק כמחצית דיווחו כי המורים מלמדים בצורה מעוררת עניין, כי מעדכנים אותם על מצבם הלימודי וכי המורים מתאימים את ההוראה ליכולות התלמידים. בכל ההיבטים הפדגוגיים שנבדקו שיעורי הדיווח בקרב דוברי ערבית עולים על אלו של דוברי עברית.