מעלעל

מי מהמועמדים לרבנות הראשית אוכל כשרות של הרבנות? ואת איזה מעלוני השבת המחולקים בבית הכנסת עיטרה השבוע דווקא תמונה של האפיפיור? סיכום עלוני השבת

חדשות כיפה נדב רט 03/03/13 17:31 כא באדר התשעג

מעלעל

עלונינו מפרסמים לא מעט מאמרים, שחלק גדול מהם עסוק במחלוקת שבין האגפים השמרניים יותר והליברליים יותר בציונות הדתית. הם 'מתגוששים' מעל דפי העלונים אודות 'מה זאת טהרה?', סוגיות חינוכיות שונות, סוגיות הלכתיות, וכמובן גם... בחירת הרב הראשי הבא. אותה מחלוקת, פנים שונות.

הבחירות לרבנות הראשית

הבחירות לרבנות הראשית ממשיכות להטריד, ובצדק, את עורכי העלונים. מאמר השער של 'בראש יהודי' נכתב על-ידי הרב אגל-טל אשר תיאר את המחלוקת בין המועמדים כמחלוקת על ייעוד הרבנות הראשית, מן הצד האחד מי שאומר שהיא מיועדת לציבור החילוני והרחב ומן הצד השני זו "שקוראת את המציאות מתוך פנימיות של תורה... בהבנה שלא בהתאמת היהדות לישראליות תבוא הישועה...". הרב סובר שהדעה השנייה היא זו "המשקפת את הדעה הרווחת אצל תלמידי חכמים גדולי תורה".

בזמן שעלונים מסויימים נותנים במה למאמרים חד-צדדיים ולמעשה הופכים במה לקמפיין, בעיתון 'שביעי' נותנים לנו את הבחירה, והצליחו לראיין בשיטת 'השאלה הזהה' את שני המועמדים הבולטים - הרב סתיו והרב איגרא - בראיון מעניין ביותר. את ההבדלים בין השניים ניתן למצוא במספר שאלות. למשל, על השאלה האם יש לערוך רפורמה מקיפה ברבנות הראשית ענה הרב סתיו תשובה ממנה משתמע בהחלט שהרבנות היום לא רלוונטית מספיק וממילא דרושה רפורמה, בעוד הרב איגרא ענה כי 'יש לערוך שינויים אבל לא רפורמות'. הנושאים בהם יבחרו להתמקד אם ייבחרו יהיו: שיפור התדמית של הרבנות, חיזוק מעמד בתי הדין ונושא הכשרות (הרב איגרא), או פתיחת איזורי הרישום לנישואין, נושא הגיור ונושא בירור יהדות (הרב סתיו).

אנקדוטה אחרונה לסיכום באה דווקא בתשובה לשאלה האם הרבנים אוכלים כשרות של הרבנות. הרב סתיו ענה כי "תלוי באיזה דברים. מאכלים בהשגחת הרבנות שהם אני אוכל", ואילו הרב איגרא ענה כי "אני אוכל גם מהדרין ויש דברים שגם רבנות".

שאפו לעלון 'שביעי' על הבאת הדברים.

אביחי בוארון במאמר מערכת בעלון ”מעיני הישועה“ קרא לציבור הדתי-לאומי להריץ גם מועמד ספרדי למשרת הרב הראשי, ואף טען שהסיבה שלא עושים זאת אולי טמונה בכך שהציונות הדתית אשכנזית ונהגה תמיד כמנהגי אשכנז. אני חושב שהדבר לא נכון ואין טעם לעורר לשווא את השד העדתי מרבצו. הכל יודעים כי הסיבה לכך היא פוליטית, ושהערכה היא שהסתפקות בהרצת רב אשכנזי, תוך סגירת דיל עם ש"ס, היא האופציה היחידה להצליח במהלך. ויש לזכור כי רבים מאלו שהיו מעורבים בתהליכים לבחירת הרב הראשי בפעם הקודמת טוענים כי הסיבה היחידה בגללה לא נבחר הרב יעקב אריאל למשרה הרמה היתה התמודדותו של רב ספרדי ציוני דתי לתפקיד ברגע האחרון.

והפולמוס הדתי ממשיך

כאמור, המחלוקת על הרבנות היא רק צד אחד למחלוקת משמעותית יותר, אשר בלטה בעלון צהר בדמות שני מאמרים, עמוד אחרי עמוד, בעלי דעות שונות וקוטביות: במאמר הראשון הסביר הרב שלמה אבינר כי 'תנועת נוער מעורבת לא הותרה על ידי אף תלמיד חכם פוסק הלכה', וקרא לחזק את ההפרדה בתנועות הנוער. כראייה לשיטתו מביא הרב את הגמרא במסכת סוכה ומסביר כי ,אפילו בשמחת בית השואבה היו מפרידים בבית המקדש בין גברים לנשים וזאת על אף היותה דבר קדוש בבית המקדש". והנה רק הפכתי את העמוד ונתקלתי מאמרו של הרב חיים נבון המסביר כי "המתנגדים לחברה מעורבת מצטטים תדיר את הגמרא במסכת סוכה (נא ע"ב), המדברת על הפרדה בין גברים לנשים במקדש בזמן שמחת בית השואבה. אלא שמכאן בדיוק ראיה לסתור: אפילו בבית המקדש, נראה שהקפידו על הפרדה רק בעת ריקודי ההתלהבות המתפרצת של שמחת בית השואבה. ממקור זה משתמע שבשאר ימות השנה התהלכו אפילו בתוך בית המקדש (בעזרת הנשים) נשים וגברים יחדיו".

את מאמרו מסיים הרב בציטוט מדיאלוג של שני רבנים: רב א': שום דבר טוב לא יצמח מחברה מעורבת! רב ב': שנינו צמחנו ממנה...

מבולבלים? גם אנחנו...

הערות קטנוניות

1.
הכתבה על העלמות מס במגזר הדתי ב'מצב הרוח' היתה ראויה, מקיפה ומעניינת. רק הערה קטנה: הדוגמאות של כותב המאמר די מקבילות לדוגמאות של המרואיין שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, מה שנותן הרגשה שהחומרים לכתבה לא הגיעו במקרה אל שולחן המערכת. זה בסדר גמור והנושא בהחלט חשוב - אבל בחייאת - פעם הבאה תסתירו את זה...

2.
למערכת 'מצב הרוח' - הכתבה על הרב שאר ישוב הכהן ויחסו לאפיפיור הפורש היתה מעניינת מאד, ועם זאת סבורני שאין מתאים לעטר עלון שבת, הנכנס לבתי הכנסת ולפעמים אף נראה בעיצומה של התפילה, בתמונתו של האפיפיור שהינו, ככלות הכל, סמלה המובהק ביותר של העבודה-זרה בעולם המערבי.

3.
פסיקות מפתיעות בשו"ת סמס - הרבנים שלמה אבינר ושמואל אליהו הפתיעו כל אחד בתורו השבוע. הרב אבינר פסק (ראש יהודי) כי מותר לבקר במוזיאון הכולל דברים צנועים ולא צנועים 'אם בטוח שלא ייכשל כלל', הרב אף ציטט את הרב קוק שתיאר את ביקורו בגלריה הלאומית בלונדון ונהנה מציוריו של רמברנדט, ואת הרבי מילובביץ' ששהה שעות במוזיאון הלובר בפריז שנתן לו השראה לרעיונות חסידיים. הרב שמואל אליהו בשו"ת מיוחד בנושאי חינוך בעלון החמ"ד נשאל האם אפשר להשתמש בסרטים לצורך חינוכי והתיר זאת עקרונית תוך אזהרה שבכל סרט יש גם מסר סמוי שהינו חשוב מהמסר הגלוי ויש לשים לב גם אליו.

4.
והאם שמתם לב שטורו הקבוע של הרב אבינר ב'באהבה ובאמונה' לא נכתב השבוע על-ידי הרב אלא על ידי תלמידת תיכון? האמנם מכתב אמיתי או 'טריק' ספרותי של הרב?