שנת הלימודים תיפתח בעוד ימים ספורים - ולצד ההתרגשות מצב מערכת החינוך לא מזהיר, והפערים בין מוסדות הלימוד ברשויות השונות עמוקים כתמיד. מסתבר, כי שני ילדים משתי רשויות סמוכות יתחילו את הלימודים יחד ב-1.9, אבל לכל אחד מהם מצפה חוויית למידה שונה לגמרי.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושא181 אלף תלמידים יעלו לכיתה א' - זה מספר המורים במערכת

  28/08/23 14:01

המבקר אנגלמן מסר: "שוויון ההזדמנויות מתחיל בחינוך. אסור שיהיו ילדים ששווים יותר וכאלה ששווים פחות, שילדי הפריפריה יקבלו פחות מילדי המרכז", לדבריו: "לא ניתן להתייחס בשוויון נפש לפערים בתקצוב בין תלמידי רשויות מבוססות לרשויות מדירוג חברתי-כלכלי נמוך, לאור הפערים של השקעת הרשויות".

כמה עובדות חשובות על הפערים במערכת החינוך, מתוך דוחות שפרסם מבקר המדינה

תלמידים, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

פערים בין רשויות מבוססות לחלשות

1. פער של אלפי שקלים לתלמיד בין רשויות מבוססות לחלשות: רשויות מבוססות (אשכולות חברתיים-כלכליים 10-9) משקיעות בכל תלמיד אלפי שקלים בשנה יותר מאשר רשויות חלשות (אשכולות חברתיים-כלכליים 2-1). בכמה יותר? הפער בתקציב הממוצע לתלמיד מגיע לכ-3,400 שקל בשנה.
2. מידת ההשקעה של הרשויות בחינוך: כמה משקיעות הרשויות המקומיות כדי לשפר את הישגי התלמידים? גם כאן יש פערים בין הרשויות באשכולות החברתיים-כלכליים השונים. ברמת גן השקיעו 61 מיליון ש"ח במימון תוכניות חינוכיות חיצוניות במצטבר בשנות הלימודים תש"ף-תשפ"ב. בכווכב אבו אל-היג'א, לעומת זאת, הרשות לא מימנה אותן כלל בשל היותה חלשה כלכלית והפעילה תוכניות חיצוניות במימון משרד החינוך.
3. פער בתחזוקה ובשיפוץ המוסדות: גם ההשקעה של הרשויות המקומיות בתחזוקה ובבטיחות של מוסדות החינוך, מעבר לתקציב שהן מקבלות לשם כך ממשרד החינוך, תלויה ביכולת הכלכלית של כל רשות ורשות. בשוהם, למשל, ההוצאה הישירה עבור שיפוצי הקיץ בבתי הספר שנבדקו ב-2022 הגיעה לכ-793 אלף שקל - ובטמרה 4,800 שקל בלבד.
4. פער בבניית בתי ספר חדשניים בין רשויות חלשות לחזקות: רק שני בתי ספר חדשניים נבנו באשכולות הנמוכים (3-1), אף שאלו הם האשכולות שבהם מספר התלמידים הרב ביותר (38%). באשכולות הגבוהים (10-7) יש אותו מספר תלמידים בקירוב (36%) - אך בהם נבנו שבעה בתי ספר חדשניים.

צילום: יונתן סינדל / פלאש 90

פערים בין המגזר היהודי לערבי

1. פערים בתקצוב בין המגזר הערבי והיהודי בשעות תקן ממשרד החינוך: פערים בהקצאת שעות תקן ובתקציבי משרד החינוך - שיעור שעות הטיפוח שהוקצו בישראל בשנת התשפ"ב לחינוך היסודי ולחטיבות הביניים (חט"ב) מכלל שעות התקן היה כ-12% (כ-222,700 שעות טיפוח מכ-1.86 מיליון שעות תקן) וקיים פער לטובת המגזר היהודי לעומת הערבי בגובה התקצוב.
2. הפערים בהישגי התלמידים: פערים בין הישגי התלמידים היהודים והערבים במבחני פיז"ה שנערכו ב-2018 הגיעו עד ל-30%.
3. מחסור בכיתות לימוד: בשנת 2020 היו חסרות 10,219 כיתות בבתי הספר ובגנים. מאחר שלא נבנו מספיק כיתות במבני קבע, הוקמו כ-5,000 כיתות במבנים יבילים בין 2007 ל-2021 כפתרון זמני - אך מרביתן ברשויות המקומיות המשתייכות לאשכולות נמוכים, ובהן רשויות חרדיות וערביות.

בית ספר דתי. אילסוטרציה, צילום: Gershon Elinson/Flash90

פערים בגנים ובמעונות היום

1. מחסור סייעת שנייה בכשליש מהגנים: 32% מהילדים בני ארבע עד שלוש מתחנכים בגנים בהם אין סייעת שנייה שמשרד החינוך מתקצב, מתחנכים בגנים שפועלים ברשויות חלשות (אשכולות 3-1).
2. אי סימטריה במקומות הפנויים במעונות היום ברשויות: הפריסה הארצית של מעונות היום המסובסדים לא נותנת מענה תואם למשפחות שהכי זקוקות להם. במחוז ירושלים, למשל, יש פי 3.2 יותר תושבים המתגוררים ביישובים באשכולות 4-1 מאשר במרכז, אבל מספר המעונות במחוז ירושלים נמוך בכרבע; רק ל-13% מהפעוטות המתגוררים ביישובים ערביים יש מקום במסגרות המסובסדות, בזמן שביישובים הכי מבוססים (באשכולות 9 ו-10) יש כ-10,000 מקומות במעונות כאלה. 350 מעונות מסובסדים חדשים נבנו בין 2015 ל-2020, אבל יותר ממחציתם נמצאים ביישובים באשכולות 10-5.