בימים אלה, אנו מציינים 20 שנה לפטירתו של רבה של ירושלים הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ולכן ראינו לנכון לכתוב דברים אחדים על אישיותו המפוארת. רבי שלום משאש נולד וגדל בעיר מכנאס עיר של תלמידי חכמים במרוקו, נצר לשושלת של רבנים ודיינים בעיר.
-
עוד באותו נושאמותר להדליק חשמל ביום טוב: ספר הלכתי חדש על הסוגייה הבוערת
27/05/22 13:24
משחר ילדותו הוא דבק בתורה ומצא בה את תכלית חייו, כפי שתיאר בעצמו במספר מקומות בספריו השונים. הוא התחנך אצל מורו ורבו, הגאון התלמודי רבי יצחק סבאג זצ"ל, שהקנה לו את שיטת העיון על פי השכל הישר. גם לאחר שסיים את חוק לימודיו, המשיך ללמוד תורה כמה שנים לאחר חתונתו, כאשר אביו תמך בו כלכלית, ולאחר מכן התפרנס במשך שנים כמנהל תלמוד התורה בעירו. לימים, התמנה לדיין בקזבלנקה, ולאחר כמה שנים לראב"ד קזבלנקה – תפקיד שווה ערך לרבה הראשי של מרוקו. בשנות ה- 70 לחייו הוא נקרא לכהן פאר כרבה של ירושלים, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו, י' בניסן תשס"ג.
"גילה אומץ פסיקתי תוך חתירה למענה אמיתי לבעיות של הזמן"
בתפקידיו הרבניים במרוקו, רבי שלום גילה אומץ פסיקתי תוך חתירה למענה אמיתי לבעיות של הזמן בנשואים שונים. כך למשל, הוא תמך בכל כוחו בתנועה הציונית והיה גומר את ההלל בברכה ביום חג העצמאות מדי שנה במניין בו השתתפו חברי בית דינו. כך גם בנושא הגיור, הוא סבר מתוך השקפה רחבה, שעל מנת למנוע התבוללות, חייבים להקל עד כמה שאפשר בגיור, וכך פעל והנהיג בבית דינו.
גם בארץ המשיך בדרכו זאת בכל התחומים, כך למשל בנושא הר הבית, כשהתוודע למדידות של הרב שלמה גורן ושל הרב דוד שלוש, הוא יצא בקריאה נלהבת לאפשר ליהודים לעלות להתפלל בהר הבית במקומות המותרים על פי ההלכה.
"היה אהוב ונערץ על כל חלקי העם, דתיים וחילונים, מכל השכבות"
רבנו נודע כמי שהחזיר עטרה ליושנה ביחס לכבוד הראוי למורשת יהדות מרוקו. הוא חיזק מאוד את מנהגי מרוקו, ואת דרך הפסיקה של חכמי מרוקו אותם הוא המשיך גם לאחר עלייתו לארץ. הוא עיגן זאת בפסיקותיו הרבות בעל פה ובכתב לאורך כל ספריו ההלכתיים, ובמיוחד בשו"תים תבואות שמ"ש ושמ"ש ומגן.
רבנו ידע לדבר אל כל שכבות הצבור – כל אחד בשפתו, וכך היה אהוב ונערץ על כל חלקי העם, דתיים וחילונים, מכל השכבות, כולם העריכו אותו וראו בו כתובת לשאלותיהם. רבנו היה מוערך מאוד בקרב הרבנים, בשל גאונותו וגדלותו בתורה ובשל כח פסיקתו על פי כוחא דהיתרא, ולכן השאלות הסבוכות ביותר, הופנו אליו תמיד מכל קצוות תבל.
"אנו זקוקים למנהיגים רוחניים כדוגמת רבנו זצ"ל, שיידעו לאחד שוב את עם ישראל סביב ערכיו הנצחיים"
רבנו התאפיין במסירות אין קץ לעם ישראל. במשך כל שנות כהונתו בתפקידיו השונים, בענוותנותו הרבה, ראה עצמו כמשרת של עם ישראל וכמי שמחוייב לתת מענה לכל צרכיו הרוחניים – קטנים כגדולים. לכן טרח להגיע לכל שמחה אליה היה מוזמן בירושלים גם אם לא הכיר בהכרח ברמה האישית את בעלי השמחה, מכיוון שכרב העיר הרגיש עצמו מחוייב לכל הצבור.
כך גם, כשהייתה מגיעה אליו שאלה בנושא עגונה, פעמים רבות הוא לא היה הולך לישון כלל בלילה עד שהיה מסיים את הפסק להתירה. סיפר לי ראב"ד ירושלים הגאון רבי אליהו אברז'ל שליט"א שהיה מבאי ביתו של רבי שלום, שפעם אחת דן איתו אל תוך הלילה בנושא עגונה, ולאחר שעות רבות של לימוד שאל אותו רבי שלום אם הגיע זמן של ערבית, והוא ענה לו שהגיע זמן של שחרית. היום יותר מתמיד, אנו זקוקים למנהיגים רוחניים כדוגמת רבנו זצ"ל, שיידעו לאחד שוב את עם ישראל סביב ערכיו הנצחיים.
הרב רפאל דלויה, רב קהילת אוהל יצחק - הר ברכה, מזכיר איגור חכמי המערב א"י.