דעה בושה שנבחרי ציבור חובשי כיפה מצביעים בעד חוק דרעי

כרב, לבי נקרע כאשר אני רואה שדווקא קואליציה שמגדירה עצמה כיהודית היא זאת שמכשירה את העוול הזה. כיצד נבחרי ציבור חובשי כיפה, מצביעים בעד חוק שנותן כספי ציבור בידי אדם שהורשע בשוחד והעלמת מס?

חדשות כיפה הרב עידו פכטר 21/12/22 18:19 כז בכסלו התשפג

בושה שנבחרי ציבור חובשי כיפה מצביעים בעד חוק דרעי
הרב עידו פכטר, צילום: באדיבות נאמני תורה ועבודה

אין דרך אחרת לומר את זה. מה שמתחולל בימים הללו בכנסת, כאשר נבחרי ציבור מתגייסים לחוקק חוק פרסונלי, שמסתמך על פלפול משפטי, כדי להכשיר אדם שהורשע לא פעם אחת בגניבת כספי ציבור, לכהן כשר בממשלת הישראל המתגבשת, ולהיות שוב אחראי על מיליארדי שקלים של הקופה הציבורית, הוא עוול מדרגה ראשונה. זו אינה אמירה פוליטית. היא לא מתכחשת לתוצאות הבחירות ולא חותרת תחת המבחן הדמוקרטי. זו אמירה ערכית, מוסרית, רוחנית ודתית.

דרעי

דרעי צילום: Yonatan Sindel/Flash90

אלו שלוחמים בעד יותר יהדות במדינה מצביעים בעד מהלך שמשחית את המערכת השלטונית

כאדם דתי, לבי נקרע כאשר אני רואה שדווקא קואליציה שמגדירה עצמה כיהודית יותר מקודמותיה, היא שמכשירה את העוול הזה. אני לא מצליח להבין כיצד נבחרי ציבור חובשי כיפה, שקוראים מדי שנה בחודש אב את נבואות הזעם והחורבן, שאבלים על בית מקדש, שנחרב לא רק בגלל שנאת חינם אלא גם בגלל שחיתות חברתית, חמס ועושק, מצביעים בעד חוק שנותן כספי ציבור בידי אדם שהורשע בשוחד והעלמת מס. זה בלתי נתפס בעיני, שאלו שלוחמים בעד יותר יהדות במדינה, שנאבקו בחירוף נפש במהלכים שפגעו לשיטתם ברבנות הראשית לישראל, מסוגלים להצביע בעד מהלך שמשחית את המערכת השלטונית.

הציונות הדתית אצל הנשיא

הציונות הדתית אצל הנשיא צילום: קובי גדעון/לע״מ

אינני תמים. אריה דרעי הוא לא הפוליטיקאי הראשון וכנראה גם לא האחרון שעננת השחיתות מרחפת מעליו. ועדיין, נראה שבהתנהלות האחרונה של הכנסת נחצה קו אדום. דרעי הורשע בשוחד וריצה את עונשו. היה אפשר לטעון שהשתנה, ויש להשיב לו את חזקת הכשרות, אבל הוא שוב נתפס על עבירות ממון והורשע. בתרגיל מסריח, הוא הצליח לשכנע את מערכת המשפט שהוא מדיר עצמו מעיסוק ציבורי, ועל כן אין להחמיר איתו, אך תוך זמן קצר חזר לכנסת וכעת מבקש להתמנות לשר בכיר המחזיק בשני תיקים מרכזיים בממשלה. כזו עורמה, כזה ניצול, כזו שחיתות, כבר חורגות מהרבה מושחתים אחרים שראינו כאן.    

במקום תיקון עולם ותיקון החברה הפכו לנו את היהדות לדת שמצומצמת רק לריטואלים

לצערי הרב, אף לא קול זעקה אחד נשמע מצד מישהו מחברי הכנסת הדתיים בקואליציה, שתומכים בדרעי באופן מלא. ואם מפוליטיקאים אין ציפייה שישמיעו קול, מה עם הרבנים שעומדים מאחוריהם? היכן הרבנים שיודעים לדבר היטב על הפגיעה בערכי המשפחה ועל שכחת הזהות היהודית? למה כשזה מגיע לעניינים של עוולות שלטוניות ומוסריות וכלכליות קולם נאלם?

במקום תיקון עולם ותיקון החברה, כפי שעשו אברהם והנביאים, הפכו לנו את היהדות לדת שמצומצמת רק לריטואלים. אך היכן האיסור "לא תגנוב" מעשרת הדיברות? להיכן נעלם הציווי למנות אנשי ציבור שהם "שונאי בצע"? היכן היא ההלכה בשולחן ערוך, שאוסרת על העלמת מכס מן השלטון הנכרי, קל וחומר להעלמת מס משלטון יהודי?

במקום שיש חמס, עוול, גזל ושוחד – אלוקים לא נמצא

ליושר, לצדקה ולמשפט – הערכים הבסיסיים ביותר של תורת ישראל - יש עמידה גם כאשר מאות אלפים חושבים אחרת. זה לא אני אומר. זה הנביא ישעיהו, שעמד לבדו מול חברה מאד דתית אך גם מאד מושחתת, וזעק בשם האל "למה לי רוב זבחיכם?", אומר. זה הנביא ירמיה, שהתמודד יחידי עם שלטון רקוב וזעק בשם האל, שבדרך הזו החורבן קרוב לבא, שאמר זאת לפני 2,500 שנה. ושניהם, כידוע, צדקו. נבואותיהם התממשו.

נתניהו עם סמוטריץ ודרעי

נתניהו עם סמוטריץ ודרעי צילום: אוליבר פיטוסי פלאש 90

כנגד חוק המנסה להכשיר אדם שהורשע בעברות ממון צריך להשמיע קול יהודי-דתי ברור: זו אינה תורת ישראל, גם אם אותו אדם מתיימר לדבר בשמה. לא משנה גודל או צבע הכיפה של האנשים ששותפים למהלך הזה. לא משנה כמה ידברו שם על ערכים יהודיים. במקום שיש חמס, עוול, גזל ושוחד – אלוקים לא נמצא.

הלוואי והיו לנו חכמי תורה שהיו קובעים שהשלטון חרג מסמכויותיו

הלוואי והיתה לנו היום אישיות דתית כמו ישעיה או ירמיה הנביאים. הלוואי והיו לנו חכמי תורה שהיו מורים הלכה וקובעים שהשלטון חרג מסמכויותיו במקרה הזה, ולכן אין לחקיקה הזו קיום ועמידה. הלוואי והיו לנו כהני צדק, שהיו מוחים בשם האל על כל המתרחש. הלוואי שהיתה קמה זעקה ציבורית. אבל כל אלה אינם. ועל כן נכתבים דברים אלה, אולי כקול קורא במדבר, אבל לפחות כקול שיישמע היכן שהוא בעולם. לפחות שלא יגידו, שנותרנו אדישים לנוכח המתרחש שם בכנסת.