מרי הכריסמס | הדתיים לא אשמים בשנאה ליהדות; תגובה לרב בני לאו

הרב לאו מאשים את הציבור הדתי והוא דורש ממנו לשאול את עצמו האם שם שמים מתאהב על ידו. אינני יודע לאילו מעשים הוא מתכוון אבל גם אני שואל את אותה שאלה ומבקש לגעת בה מכוון אחר לגמרי

עמיחי אליהו הרב עמיחי אליהו 18/12/22 13:02 כד בכסלו התשפג

מרי הכריסמס | הדתיים לא אשמים בשנאה ליהדות; תגובה לרב בני לאו
הרב עמיחי אליהו בכנסת, צילום: דוד סיתהכל

אין ספק שהרב בני לאו נגע בנקודה חשובה איך חדר הכריסמס אל החברה הישראלית. אין ספק שעלינו לעסוק בשאלה איך הגיעו צאצאי המכבים לחגוג את הכריסמס, איך הם הגיעו לשפל הזה? איך הזהות היהודית הפכה למרמס ולבור הספיגה, של תרבויות העולם כולל אלו שזרות אליה באופן מהותי.

הרב לאו מאשים את הציבור הדתי. הוא דורש מהחברה הדתית לשאול את עצמה האם שם שמים מתאהב על ידה? "אנחנו צריכים לשים לב, שאנחנו לא גורמים על ידי המעשים שלנו לעזיבת יהודים את היהדות" הוא קבע. אינני יודע לאילו מעשים הוא מתכוון אבל גם אני שואל את אותה שאלה. אבל אני מבקש לגעת בה מכוון אחר לגמרי. 

הציבור הדתי לעולם לא ישב עם מחבלי הכרמים וינהל אתם שיחות נפש

ישנם כאלו הבטוחים ששם שמים יתאהב על ידינו, אם נקפיד על נימוס בכל תנאי. אם נהיה מוכנים לראות אנשים הבאים לקצץ את הנטיעות היקרות שנטענו בעמל רוחנו, ולומר להם בנימוס ללכת ובמידה שלא ילכו, אולי ללכת לסייע בידם. הרי השלום ו'קידוש השם' והרצון לשאת חן בעיני החילוניים, עמוק מאוד בתודעה שלנו.

הרב בני לאו

הרב בני לאו צילום: אביטל ליסקר

דורו של הרב לאו גדלו תחת סיסמא שהפכה לשיר בתנועת נוער שמאלנית גדולה: "דרוס כל דוס - השמד כל חרד".  המשפט הנורא הזה גידל פה דור שביקש בכל ליבו להתקבל. שלא יראו בו את הדוס המעצבן העומד על קוצו של יוד. שיראו בו את מי שמשרת את הציבור. בכל תנאי. בכל מצב. גם אם פוגעים בקדוש לו ביותר. כל זה תחת הכותרת של "קידוש השם".

אני לא מנהל דיאלוג עם אלו שהחליטו לחבור ליוון

בזמן שהרב בני לאו מתבונן על חבריו מתל אביב ועל זו שהואשמה על מסירת סודות מדינה לאויב וחזרה לכתוב בעתון התעמולה האנטישמי 'הארץ', אני מפנה מבטי לפריפריה. אני לא מנהל דיאלוג עם אלו שהחליטו לחבור ליוון. לא מעניין אותי אם הם לא מוצאים בי את האגדה שביקשו. אני לא מאמין לכנות שלהם. אני חושב שהם התמכרו: התמכרו למערב, התמכרו לפוסטמודרניזם המסואב והתמכרו לאויב הערבי.

ענת קם

ענת קם צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

אני מסתכל אל אחי שבפריפריה ופוגש שם מאות אלפי יהודים, שכמהים ליהדות שאנחנו מייצגים. ששמחים שיש מי שלא מתכופף כלפי השמאל הקיצוני ושלא נבהל מהם. שסולדים מגינוני הנימוס המשפילים את הרוח כי הם משדרים התנצלות וחסרים את הגבורה היהודית, שכל כך חסרה להם במרחב הציבורי.

הוא מבקש את הנימוס והנמכת הקומה, אני מבקש את זקיפתה ואת הרמתה

הרב בני ואני שותפים מלאים לדאגה ללא ספק, אבל אנחנו פונים לשתי דרכים שונות. הוא מבקש את הנימוס והנמכת הקומה, אני מבקש את זקיפתה ואת הרמתה.  קיימת הבנה שצריכים לעשות זאת בנימוס ובדרך ארץ אבל אני קורא מי לה' אלי. הציבור הדתי לעולם לא ישב עם מחבלי הכרמים וינהל אתם שיחות נפש.

הכותב הוא ח"כ מטעם עוצמה יהודית ומיועד לשר לענייני מסורת