סגור

סוף הוא תמיד התחלה - הדרן עלך מסכת שבת

לומדי הדף היומי סיימו השבוע את מסכת שבת, השנייה בתלמוד הבבלי, בין המסיימים הייתה גם יערה ישורון, שהתפנתה לסכם את הלימוד - ואת המסכת

יערה ישורון
כ באב התשפ
,
10 באוגוסט, 2020 12:35
סיום מסכת

סיום מסכתצילום: shutterstock

מסכת שבת. 157 דפים, 157 ימים. את חלקם הבנתי יותר, את חלקם הבנתי פחות. מכולם למדתי:

לכל הטורים של יערה ישורון

  1. כוחו של דף אחד, של יום אחד: שישי, שבת, חגים. ימי הולדת, חגיגות, חופשות. כל יום הוא יום, בכל יום לומדים עוד דף. לא מדלגים, לא עוצרים. כמו זריחת החמה. כל יום מחדש. לא יותר מדף, לא פחות מדף. דף. אחד. ביום. בהתחלה זה כלום, בסוף זו מסכת של 157 דפים, 157 ימים.

  2. עוצמתה של התמדה: היום לא יכולתי, אתמול לא הספקתי, שלשום ריחפתי. אבל כל יום התחדש עליי הדף - גם אם לא למדתי אותו ונאלצתי לגמוע שלושה דפים ביום אחד. הדחף, הרצון והתשוקה לעמוד בקצב המטרונום העולמי-תורני הזה.

  3. סוף הוא תמיד התחלה: מסכת שבת מורכבת מפרטי פריטים, מרעיונות הלכתיים יצירתיים שאין לתאר, ממלאכת יצירה של עולם הלכתי עשיר ויציב. אבל כשמסיימים לצלוח מסכת – אין תרועת חצוצרות, אין כמה ימי חופשה, אין מדליות ופודיום מנצחים. סיימנו מסכת? מחר תתחיל המסכת הבאה.

  4. הדיבור הוא יצירה: בכל יום נכנסתי להמולת בית המדרש דרך דלת הכניסה של הדף היומי, והקשבתי לרחש הזה של הלימוד, של הרעיונות הפורחים באוויר, של הרמות הקול והמחלוקות מנסרות האוויר. בית המדרש הוא מקום שוקק חיים, שמדברים בו וחושבים בו, אבל בעיקר יוצרים בו. לא במעשה פיזי נראה לעין, אלא בבניינים רוחניים ורעיוניים שעליהם מושתת העולם. דיבור הוא לא פרקטי? אין פרקטי ממנו.

  5. מותר לדבר על הכל: אין נושא או סיטואציית חיים שלא עולים על הסטנדר. אין "לא נעים לי", אין ענייני גוף או עניינים אישיים שלא מדברים עליהם ישירות ועוסקים בהם בכובד ראש. הכל מדובר, מהכל לומדים, אין צנזורה, לא מדלגים על כלום.

  6. כל הכרעה היא ויתור: אין ואקום בעולם, וגם לא בעולם ההלכתי. החמרה בהלכה אחת, היא הקלה באחרת. השקפת העולם ודרך החיים הן אלה שיכריעו לטובת מי מכריעים באיזה עניין.

  7. אין מושלם: כמו בהכרעות הלכתיות, כך גם בחיים – לא הכל חייב להיות מאה אחוז. לא הבנתי את הדף היום? מחר יהיה דף חדש. לא הצלחתי לעקוב אחרי המסכת הזו? תיכף תתחיל חדשה. ללמוד דף יומי רק אם אני מתכוונת להשלים את כל הש"ס? אפשר להתחיל ללמוד בגיל 38 או 80 או 15 ולהצליח רק דף אחד או שניים, או מסכת, או אפילו כמה מסכתות. רק אם נתחיל – יהיה לנו סיכוי.

  8. פתאום יש זמן: הכי מלחיץ מהכל זה להיזכר שצריך לפנות חצי שעה ללימוד היומי. זו בדיוק חצי השעה שביקשנו כבר בשביל אלף נושאים אחרים ולא הצלחנו למצוא אותה. אבל איכשהו משהו במציאות מתרווח וחצי השעה נמצאת.

  9. תלמדי איך שנוח לך: אפשר ללמוד לבד מול הגמרא, אפשר בחברותא, אפשר לעקוב מול לפטופ או באפליקציה, אפשר לראות בווידאו או להקשיב בנהיגה, אפשר להצטרף לשיעור בזום או לצפות בהקלטה שלו לאחר מכן. העולם בכף ידינו.

  10. מסכת שבת מסתיימת במילים: "מתעסק בעלמא אנא". התורה ניתנה לבני אדם. היא עוסקת ברוח, אבל נמצאת במרחב שבין הגוף לנפש, בין הכלי לתוכן, בין הפיזי לרוחני. אנחנו לא מלאכים. הנפילות, הטעויות, גבולות הגוף והיכולת הם החיים שהוענקה להם תורה. בית המדרש עוסק בחיים, והדף היומי נותן לחיים לגעת במה שמעבר להם, כל יום.

ברוכה הבאה מסכת עירובין.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ההפגנות בירושלים צילום: Yonatan Sindel/Flash90

"אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ": הקורונה הצליחה להוציא מאיתנו את הרע ביותר

קרא עוד