הציונות הדתית מזלזלת בעולם המכינות

בימים אלו מסיימים אלפי תלמידי כיתות י"ב בישיבות התיכוניות ובתיכונים הדתיים את לימודיהם, ולפניהם עומדים מספר מסלולים אליהם הם יכולים להגיע: צבא, ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ומכינה. כבר 26 שנים קיימות המכינות הקדם צבאיות, אך גם כיום המכינות הקדם צבאיות מתקבלות בציבור הדתי לאומי בדרך לא נכונה וסטיגמטית.

בתקופה האחרונה מתנוססת פרסומת של המרכז האקדמי לב על גבי עלוני השבת ועיתוני המגזר. בהשלכה למפת קוי אוטובסים, מביאים אנשי המרכז האקדמי מפה בה אותם ארבעה מסלולים כשכמובן מבחינתם כל המסלולים בסופו של דבר למוסד שלהם.

(צילום: הראל דודוביץ)

אומנם מדובר בדוגמא בלבד, אך כל מי שראה את הפרסומת הזו, ומדובר כפי הנראה ברוב המגזר, יכול לראות את הזלזול הרב במכינות הקדם צבאיות שמשתקף מבעד לעיני יוצרי הפרסומת ומוביל לחלק לא קטן בציבור הדתי לאומי. מבחינת יוצרי הפרסומת אלו שמגיעים אליהם מהמכינות הקדם צבאיות מגיע קודם לכן למכינות מהתיכון. מבחינת אנשי המרכז האקדמי לב, מסתבר, מי שמגיע מהישיבות התיכוניות הולך לישיבת ההסדר או ישיבה גבוהה. כמובן שלא מכינה קדם צבאית חס וחלילה. הבעיה היא שלא מדובר רק ביוצרי הפרסומת אלא בחלקים משמעותיים בציונות הדתית.

ב-1988 הוקמה המכינה הקדם צבאית הראשונה - בני דוד, בישוב עלי על ידי הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. אחריהם הוקמו עוד מכינות רבות וטובות שהביאו רוח אחרת, רוח חדשה לנוער הדתי לאומי בפרט ולציונות הדתית כולה. מפעל גדול של תלמידי חכמים וקצינים בצה"ל שהובילו, שמובילים וגם יובילו את הצבא והמדינה בביטחון רב. אנשים שמובילים את החברה הישראלית כולה בדרכם.

למרות זאת, מתברר כי הציבור הדתי לאומי לא מקבל או מעריך את העובדה שאנשי המכינות הקדם צבאיות מובילים את הדרך. רבים מהציונות הדתית מציגים ומעריכים את תלמידי המכינות כדתיים 'לייט'. חבורה של נערים שיום אחד אולי יחזרו בשאלה כי הם לומדים 'רק' שנה או שנה וחצי ואז הולכים לצבא לשלוש שנים, שם לא יהיו בהכרח עם דתיים במחלקה או בפלוגה.

בנוסף, יש המזלזלים לא רק במסגרת 'הקצרה' כביכול של המכינה, אלא גם בתכנים המועברים בה. אם אתה לא לומד גמרא או הרב קוק אתה לא נחשב, אתה לא בן ישיבה. יש זלזול רב בשיעורי האמונה, המוסר והחסידות שמלמדים במכינות, והטענה היא שמדובר במשהו רגעי. אנשים בציבור שלנו לא מודעים למהפכות אותן עשו הבחורים הצעירים הללו שעד לפני כמה חודשים ישבו בכיכר החתולות או עזבו ישיבה כזו אחרת, לאחר שלא הצליחו ללמוד בה או שלבושם לא התאים לעיניים של ראש הישיבה.

בסופו של דבר אותם בחורים החליטו שהם מחפשים את האמת ואת הדרך להתקרב אל הקב"ה בדרך כזו או אחרת. אותם בחורים החליטו שהם הולכים למכינה שתרים אותו מבחינה רוחנית, בזמן שבישיבת הסדר או ישיבה גבוהה לא היו סופרים אותו בגלל הזהות והמהות שלו באותו רגע.

המכינות הקדם צבאיות אינן מפעלי חוזרים בתשובה, אלא דרך נוספת לחיבור של הנוער הדתי לאומי לשורשים, לאמת ולחיים. המכינה הקדם צבאית לא רק מכינה לצבא אלא מכינה את הנוער לחיים שאחרי הצבא, לחיי משפחה, עבודה וכו'.

האמת נמצאת בפרטים הקטנים. במידה ובחור מישיבת הסדר ובחור ממכינה קדם צבאית יעמדו יחד מול אדם כלשהו מהציונות הדתית, אותו אדם יבקש מהבייני"ש מישיבת ההסדר לומר דבר תורה, ולא מאותו מכיניסט.

המצב מגיע לכדי כך שכמעט ולא תראו רב מישיבה מסוימת שמחתן את בתו לבחור שהגיע ממכינה, בגלל הסטיגמה שדבוקה למפעל זה. אנשים שולחים את ילדיהם לישיבת ההסדר בגלל שמבחינתם מדובר באופציה היחידה מול שירות של שלוש שנים בצבא ללא הכנה, ולא מבינים שלעיתים מסלול ישיבת ההסדר לא מתאים לבן שלהם מבחינה לימודים, מבחינה צבאית ומבחינת דרך חיים.

עולם המכינות עשה מהפכה גדולה וטובה לציבור הדתי לאומי, ואף על פי כן לישיבות ההסדר ולישיבות הגבוהות קשה לקבל עובדה זו. במקום לתמוך, לקרב ולחבק, התופעה היום הינה הרחקה והוקעה במובנים מסוימים. כך לא מקדמים אחדות בעם ישראל וכך הפערים בתוך המגזר הולכות וגדלות.

ראוי לקבל את תלמידי המכינות הקדם צבאיות כפי שהם, עם הפגמים לצד היתרונות, ולהבין שהיהדות אינה שחור לבן ולא כל מה שלא טוב הוא רע. תלמיד מכינה יכול להיות בוגר ישיבה תיכונית, וחתן ראוי לבת הרב. תורה אחת יש לנו, והדרכים אמורות להגיע לאותו המקום.

הראל דוידוביץ הוא עורך התוכנית "סורגים שבוע" ברדיו "גלי ישראל".

(צילום: פרטי)