לכאורה קולות סותרים נשמעו בוועידת מרכז האיחוד הלאומי שהתכנס אתמול. מצד אחד קולות של אחדות, קולות שקוראים לא לפרק סיעת ימין, להמשיך את הריצה המשותפת עם מפלגת הבית היהודי ומאידך קולות שדיברו על חשיבות העצמאות של המפלגה ושמירת צביונה וייחודה.
אך האמת שקולות אלו אינן סותרים כלל אלא משלימים אחד את השני.
דרישות מפלגת האיחוד הלאומי כפי שהוסכמו בוועידת חברי המרכז כדוגמת חופש הצבעה בענייני דת ומדינה, חברות של יו"ר המפלגה בהנהלת ראשי הקואליציה ,שותפות מלאה בקמפיין הבחירות וכן שהרשימה הבאה לכנסת תורכב מיחס של 1/3 משמע נציג "האיחוד הלאומי" אחרי כל שני נציגים של "הבית היהודי". אינן דרישות לצורך פוליטי אלא לשמירה על האידאולוגיה.
דרישות אלו יאפשרו לשמור גם במציאות של אחדות עם הבית היהודי על ערכי הציונות הדתית.
הרי אין זה סוד שנפתלי בנט רוצה לפתוח את השורות. כבר תקופה ארוכה מעל כל במה בנט מדבר על הכנסת כוחות אחרים למפלגה כדוגמת הדרוזים, ערבים, מסורתיים חילונים ועוד.
לדוגמא בראיון לרשת ב' אמר "אני רוצה בהחלט לפתוח את המפלגה להרבה מהשכבות במדינת ישראל", הבהיר בנט את עמדתו, "מסורתיים חילוניים, דרוזים גם ערבים שהם ציונים, יש כאלה לא המון אבל לא מעט ,איילת שקד כדמות חילונית היא דוגמא והייתי רוצה עוד שלושה ארבעה מסוגה", הוסיף בנט.
כינוס מרכז הבית היהודי לפני מספר שבועות חיזק את כוחו של בנט במפלגה ואף נתן לו את היכולת לשריין מועמדים משלו ברשימה ובעצם מאפשר לו ליישם את חזונו.
כדי להגיע להסכמות עם מנעד רחב של אנשים יש צורך למצוא את המשותף הכולל ביותר. פתיחת השורות בד"כ מחייבת הגמשת וטשטוש עמדות. מובנת אם כן שתיקת ראשי הבית היהודי בעיקר בנושאי דת ומדינה הנתונים במחלוקת, מציאות זו גרמה שראשי הבית היהודי לא השמיעו קול ברור של תורה בנושאים רבים כדוגמת השבת הציבורית, היחס לשמירת מוסד המשפחה והלהט"בים, הכותל הרפורמי (שם לדוגמא השר אורי אריאל התנגד בעוד בנט ושקד הצביעו בעד) מעמדה של הרבנות הראשית ועוד.
קול הציונות הדתית חייב להישמר, הקול שמשמיע דעתם של גדולי רבותינו, שמשמיע את כל ההתיישבות, את קול תלמידי ישיבות ההסדר, קול הגרעינים התורניים, קול בנות השירות הלאומי, קול המתיישבים בכל מרחבי ארצנו. אלה אינם קולות סקטוריאליים אלא הקולות הכי כלל ישראלים שיש. העיסוק הגובר בשאיפה להנהגת המדינה לא יכול לבא על חשבון הציונות הדתית.
דרישות מפלגת האיחוד הלאומי עבור שמירת האחדות הן אלו שמחד יחזקו את מעמדה של מפלגת הבית היהודי ומספר המנדטים שלה ומאידך יאפשרו להמשיך לשמור ולחזק את ערכי הציונות הדתית.