לכל תנועה יש שם

מטרה: בפעולה זו ננסה להבין כי לשם התנועה יש משמעות ומדוע הוחלט כי התנועה תקרא על שם ר' עקיבא.

חדשות כיפה מחלקת הדרכה 15/03/03 00:00 יא באדר ב'


פעולה מס' 3


לכל תנועה יש שם



מטרה:


בפעולה זו ננסה להבין כי לשם התנועה יש משמעות ומדוע הוחלט כי התנועה תקרא על שם ר' עקיבא.



מהלך הפעולה :



שלב א' :


המדריך ישאל את החניכים אם הם יודעים מדוע הוריהם בחרו עבורם דווקא את שמם הפרטי (כדאי לבקש שכל חניך ישאל את הוריו קודם הפעולה – ע"מ לבוא לפעולה מוכן). אפשר לעשות סבב בין החניכים שיספרו על בחירת הוריהם.



שלב ב' :


המדריך יחלק את השבט לקבוצות או לזוגות. על כל קבוצה/זוג להמציא שם חדש לתנועה. לכל שם צריך להיות הסבר מדוע הוא נבחר.


כל קבוצה בתורה תציג את השם שבחרה ושאר הקבוצות צריכות לנחש מדוע נבחר שם זה.



שלב ג' :


ראינו כי לשם ישנה חשיבות והוא מצביע על רעיון שרוצים להביע.


מדוע אנו קרויים על שם ר' עקיבא?



הערה למדריך :


על מנת להפוך את סיפורו של ר' עקיבא ליותר חי עבור החניכים ניתן להמחיז את סיפור חייו.


את החלק המדבר על חייו יציג המדריך בגוף ראשון כשהוא לבוש כבאותה תקופה. את החלק המספר על מותו וגבורתו ניתן לספר לאחר שהמדריך יוריד את בגדי ההצגה ויחזור, כביכול, לתקופתנו.


מדריכות יכולות להתחפש לרחל ולספר את ספורו של ר' עקיבא דרך עיני אשתו.



שאל את חניכיך מה ידוע להם על ר' עקיבא.




ר' עקיבא – מונולוג



אל תסתכלו עלי ככה…היום אני אולי נראה לכם מכובד, אדם גדול, כן, ב"ה הצלחתי להעמיד בעם ישראל 24,000 תלמידים, אבל עד גיל 40 הייתי ממש עם הארץ. לא קראתי, לא כתבתי, לא ידעתי מה זה בכלל תורה.


כן, האדם מסוגל לעבור הרבה במשך חייו. האמת היא שאהבתי את הטבע. הייתי מסתובב לי עם עדרי הצאן של כלבא שבוע ופשוט נהנה. לא הייתי צריך יותר מזה. איך החיים שלי השתנו? אה…זה בזכות אשתי הנפלאה. היא מספרת שהיא פשוט הביטה בי וראתה שיש לי תכונות טובות… זה לא כל כך נעים לי לספר בקול רם אבל אם אתם שואלים…והרי אנחנו חברים…אז בנינו…היא כך מספרת, ראתה שאני מעולה וצנוע. היא שאלה אותי אם אני מוכן לקדש אותה, אבל היה לה תנאי – אם אנחנו מתחתנים, אני חייב ללכת ללמוד תורה בבית המדרש.


הסכמתי. את הכל עשינו בסוד בלי שאבא שלה ידע על כך, אבל אתם יודעים – כזה דבר אי אפשר לשמור בסוד, וכשנודע לו על דבר החתונה הוא הוציא אותה מביתו ואמר שאין לה כל חלק בירושה שלו. כלבא שבוע היה אדם מאוד מאוד עשיר. אז באמת לא קיבלנו וילה או פנטהאוז ופשוט גרנו בגורן.


אני כמובן הייתי צריך לקיים את ההבטחה שלי לרחל והלכתי ללמוד תורה, שתיים עשרה שנה. שלא תחשבו שזה היה לי כל כך קל. ללמוד תורה זו באמת משימה קשה. אבל אמרתי לכם אני אוהב טבע. בשעות משבר הייתי יוצא החוצה להסתובב, לנשום אוויר. פעם אחת עמדתי ליד הבאר וראיתי אבן בעלת צורה מיוחדת. שאלתי את עצמי – "וואו, איך קורה דבר כזה בטבע?"


ופתאום שמתי לב שטיפות המים היורדות עליה כל הזמן הם הגורמות לכך. נזכרתי מיד כי גם התורה משולה למים. "וכי ליבי קשה מאבן? אלך אלמד פרשה אחת מן התורה". וכך עשיתי שלב אחרי שלב, עד שברוך ה' זכיתי להגיע למה שאני.





שוב פעם אחת היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים, קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל, שהיה יוצא מבית קדשי הקודשים. התחילו הם בוכים, ור' עקיבא משחק. אמרו לו :מפני מה אתה משחק ? אמר להם : מפני מה אתם בוכים ? אמרו לו : מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת" (במדבר א, נא) - עכשיו "שועלים הלכו בו" (איכה ה,יח), ולא נבכה ?! אמר להם : לכן אני משחק, דכתיב : "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו" (ישעיהו ח,ב) - וכי מה ענין אוריה אצל זכריה ? והלא אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני ! אלה תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב : "לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער" (מיכה ג, יב). בזכריה כתיב : "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" (זכריה ח, ד). עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. ובלשון זה אמרו לו : עקיבא, נחמתנו ! עקיבא, נחמתנו !"


(מכות כד עב; ספרי עקב טו)






ממדרש זה ניתן לראות שבשעה קשה לעם ישראל, ר' עקיבא מסוגל להסתכל לעבר העתיד על סמך דבר ה' שנמסר לנו ע"י הנביאים ולהאמין בגאולה העתידה לבוא.



שלב ד' :


לאחר הצגת קורות חייו של ר' עקיבא יחלק המדריך לחניכים כרטיסים. חלק מהכרטיסים יהיו כרטיסי שאלות וחלק מהכרטיסים יהיו כרטיסי תשובות.


חניך שבידו כרטיס תשובה יקרא את מה שכתוב בכרטיס. על חניכי השאלה לחשוב האם תשובה זו מתאימה להם. חניך שזו תשובתו יקרא את השאלה.







כרטיסי שאלה



1. באיזה גיל החל ר' עקיבא ללמוד תורה ?


2. מי הייתה אשתו ?


3. אצל מי עבד ?


4. במי מרד רבי עקיבא ?


5. מה היו מלותיו האחרונות ?


6. מה עשה ר' עקיבא כשראה שועלים בהר הבית ?


7. למה התמסר ר' עקיבא בחייו ?


8. כמה תלמידים היו לו ?


9. מה ניתן ללמוד מר' עקיבא ?


10. איזה תופעת טבע שכנעה את ר' עקיבא ללכת ללמוד תורה ?


11. במה עסק ר' עקיבא לפני היותו תלמיד חכם ?





כרטיסי תשובה



1. 40 שנה.


2. רחל.


3. כלבא שבוע.


4. ברומאים.


5. שמע ישראל.


6. צחק.


7. למוד תורה.


8. 24,000.


9. אהבת תורה, אמונה וחזון, שילוב בין קודש לחול.


10. אבן שחקקו אותה המים.


11. רועה צאן.






שלב ה' :


המדריך ישאל את החניכים מדוע אנו קרואים על שמו של ר' עקיבא לאור מה שראינו עד כה?



המדריך יקריא את הקטע הבא שנכתב ע"י יחיאל אליאש מייסד התנועה:



"התאספנו כמה חברים וכל אחד זרק שם לחלל. מכל ההצעות שהועלו תפסה אותנו מייד הצעתו של אברהם קסטנבוים ז"ל. הוא הציע את השם בני עקיבא וזה הדליק אותנו.


ר' עקיבא סימל בעיננו יותר מכל שם אחר, את רעיון תורה ועבודה. הוא היה גם פועל, גם רועה צאן, גם לוחם לאומי, וגם ת"ח, והשקיע עצמו בד' אמותיה של תורה והלכה. אנו תלמידיו של ר' עקיבא – אנו בני-עקיבא"



מדריך : לפניך קטע מדבריו של הרב בר שאול שנאמרו בפתיחת הסניף ברחובות - מדוע אנו קרויים "בני עקיבא" ולא "בני ר' עקיבא" - לעיונך.



למה לא "בני רבי עקיבא"



בטקס הנחת אבן הפינה לסניף ירושלים (לפני הרבה שנים) שבו השתתפו בין השאר הרב קוק זצ"ל והרב בר-אילן זצ"ל, נשאלה השאלה מדוע נקרא הארגון "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא". ומשנה תוקף לשאלה : כי בתקופת התנאים לא מצאנו שיקרא מי מהם בשם סתם ללא תוספת "רבי" היו שרצו לתרץ את הקושיה בשטחיות : לשם קיצור נקראנו "בני עקיבא", שכן לא נוח לומר "בני רבי עקיבא" אך הרב בר-אילן (והסכים עמו הרב זצ"ל) נתן פרוש אחר : תואר יוצר חייץ. תואר בא לומר שהנושא גדול מאוד ורחוק מאוד מאתנו ולמרות הכל נושא התואר הגדול ביותר - בניו יקראוהו "אבא" ופנו אליו בלשון נוכח "אתה". כך אנו המרגישים עצמנו קרובים לאיש ולרעיון קוראים לעצמנו "בני- עקיבא". דוגמא לכך נמצא גם בתנ"ך כשיצחק אומר "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", אין להניח שהתכוון במלה "קול" לצליל מוסיקלי אלא שיצחק היה רגיל שעשו יפנה אליו בגוף שלישי כמו שבאמת עשו אמר אח"כ "יקום אבי ויאכל מציד בנו" והנה מגיע עשו המדומה הוא פונה בנוכח : "קום נא שבה ואכלה מצידי" שהיא לשונו הרגילה, לשון שבקרבה - של יעקב, ועל כן הוא אומר "הקול קול יעקב" קול הקרבה של יעקב לאביו יצחק.


אך שאלה גדולה יותר עלינו לשאול, מה פתאום דווקא "בני עקיבא", למה לא "בני טרפון" או "בני ר' יוחנן" ? גם שם זה לבטח היה משתרש אצלנו ! ואכן לא לשווא נפלה הבחירה על ר' עקיבא כי ר' עקיבא מגלם באישיותו את אותו חזון שאליו אנו מחנכים. הוא עמוד התורה שבע"פ ולמעשה עמוד ההלכה, כי התוספתא, המשנה, הברייתא, הספרא והספרי "כולהו אליבה דר"ע" !


הוא גדול מרביצי התורה בישראל. עשרים וארבעה אלף תלמידיו אין הם סתם מספר סטטיסטי, הם מראים את כוחו הגדול של האיש כמחנך דגול וכמורה הדור. הוא גדול בנסתר. שכן ר' עקיבא דרש תלי תלים של הלכות על כל תג ותג שבתורה אולם קווים זערערים, שבעינינו אין להם שום משמעות, הפכו בפי ר' עקיבא לתורה ולעולם מלא. ואל נשכח שבין הארבעה שנכנסו לפרד"ס (לקבלה) יצא בשלום רק ר' עקיבא.


הוא מנהיג גדול - מנהיג רוחני של מרד שלם. ואע"ג שתוצאה מעשית לא היתה לו, לאותו מרד, מכל מקום השפעה חינוכית רבה נודעה לו ברעננו את כוחות העם ובהעמיקו את התקוות המשיחיות בלב ישראל. צרוף של גדול המנהיגים, גדול המחניכים וגדול התורה, הם שמהווים סמל ומופת לדרכנו החינוכית - מעשית


נשאל - והרי אין אנו דומים כלל לר' עקיבא ! לא גדולים כמוהו, לא מחנכים כמותו ולא מנהיגים כמוהו ! אך התשובה פשוטה : עצם התלכדותינו הציבורית מאפשרת לנו למלא תפקידים שהיחיד אינו יכול למלאותם, והגלומים באישיותו של המנהיג, המחנך והגאון - רבי עקיבא.


בדורינו זקוקים אנו לאופק רחב. לא יכול לבוא אדם ולומר "אני את נפשי הצלתי" ודי. אנו אומרים בפרוש שברצונינו לכבוש את כח הארץ, ואת כל היהדות להכניס בעול התורה - ואנו מחנכים גם לכך. אל נשכח, מה שיש היום - אתמול לא היה עוד, ושלשום לא חלמנו עליו, ואלמלא יצאנו במבט רחב לפני הדור - כי גם אז את שיש לנו היום לא היה לנו. ואם לעתיד נוסיף ונרחיב מבטינו, נשיג יותר מאשר אנו יכולים להעלות אף בדמיונינו ! לא לחינם דווקא "בני עקיבא" הם שחוללו את המהפכה הגדולה - "המהפכה בישיבות" ויצרו את טיפוס בן - הישיבה החדש של היום, לא לחינם זכינו אנו לכך שהכח הדוחף של ההתיישבות החקלאית - דתית בארץ היה שלנו - כי לנגד עינינו עמד כח התנופה של ר' עקיבא כסמל חינוכי ואליו הרגשנו קירבה אבהית. אין ספק, אין רבי עקיבא מתבייש בבנים כ"בני - עקיבא" ומי יתן וירבו לו כאלה



הרב אלימלך בר - שאול


מתוך דברים לשבת ארגון, סניף רחובות, תשי"ט