אחת ולתמיד: מה ההבדל בין מלח שולחן למלח גס?

מלח. הגרגירים הלבנים הקטנטנים שבלעדיהם אף מנה לא שלמה. תשימו יותר מדי ולא תאכלו לאכול, תשימו קצת מדי והטעם יהיה תפל. אין מטבח בלי מלח, אין תבשיל בלי מלח, אבל האם מישהו יודע באמת מה זה מלח? הגרגירים הקטנים נקראים בשפה הכימית נתרן כלורי, שכן הם מורכבים משני היסודות הללו. לצד המלח הקלאסי שכולנו משתמשים בו בלי סוף, ישנם סוגי מלחים דומים אך שונים.

מלח גס

המלח הגס פופולרי גם הוא במטבח, ותראו אותו מפוזר על מאפים, על בשרים ועל ירקות כבושים. הסיבה לכך היא שבניגוד למלח השולחני שמתמוסס בקלות, גבישי המלח הגס גדולים יותר ומתמוססים לאט יותר בנוזל. כך, אם תרצו שהמלח יישאר ויעניק מרקם מחוספס למאכלים שלכם - בנוסף לטעם - תעדיפו להשתמש בסוג המלח הזה. בנוסף, המלח הגס נחשב לבריא יותר מהמלח הדק.

ההבדלים המהותיים בין מלח שולחן והמלח הגס הם בעיקר במרקם ובגודל הגרגירים, אך כמעט ולא בטעם. מלח שולחן נפוץ לבישול כללי, אפייה ותיבול תבשילים במהלך ואחרי הבישול בשל המרקם העדין שלו, ומלח גס משמש לעתים קרובות כמלח גימור או לטכניקות קולינריות מסוימות שבהן רצוי מרקמו וקצב פירוק איטי יותר. ניתן להשתמש בו גם לתיבול בשרים לפני הבישול או להוספת מרקם פריך למנות.

מלח גס צילום: rsooll,Shutterstock

מלח ים

מלח נוסף, קצת פחות פופולרי בבישול, הוא מלח ים. מלח ים מופק בשיטת אידוי מי ים וגם הוא, כמו המלח הגס, בעל גבישים גדולים יותר. בדרך כלל תמצאו מלח ים שהופק בים התיכון או באוקיינוס האטלנטי, שני המקורות הנפוצים ביותר להפקת הסוג הזה. המלח הזה עדין יותר מהשניים האחרים ונחשב יוקרתי יותר. גבישיו מתמוססים עוד יותר לאט מאלו של המלח הגס ומתפצפצים בפה, מה שגורם להרבה שפים לבחור להשתמש דווקא בסוג המלח הזה, שלא משתלט על טעם המנה אך כן משמש מרכיב משמעותי בה.

מלח הים מופק באמצעות אידוי של מים באוקיינוס ​​או מים של אגמים מליחים, בדרך כלל עם מעט עיבוד, מה שגורם לכך שהרבה מינרלים וחומרים אחרים נשארים במלח ומוסיפים לו טעם וצבע שאין למלח השולחן - המעובד יותר. למלח ים ומלח שולחן יש את אותו ערך תזונתי בסיסי, למרות העובדה כי מלח ים משווק לעתים קרובות כיותר בריא.

מלח ים צילום: Anton27,Shutterstock

מלח הימלאיה ורוד

מלח הימלאיה ורוד נחצב ממרגלות הרי ההימלאיה, באזור פקיסטן, ממחצבי מלח שמקורם בים פרהיסטורי שהתייבש לפני מיליוני שנים. ההבדל המשמעותי ביותר בינו לבין סוגי המלח האחרים הוא הצבע הוורוד, בניגוד לאחרים הלבנים. המלח הזה מופק בדרכים טבעיות ועדינות יותר מאשר השיטות התעשייתיות האחרות של הפקת המלח, ולכן המינרלים שנשמרים בו הופכים אותו לבריא מעט יותר. הוא בעל טעם מעודן יותר מהמלחים האחרים ובשל צבעו המיוחד מרבים לפזר אותו מעל למנות שונות - אך יש לקחת בחשבון שהמחיר שלו גבוה יותר מאלו של המלחים האחרים.

מלח הימלאיה ורוד צילום: Surasak Klinmontha,Shutterstock