"חייב איניש לבסומיה בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אחד הדברים המייצגים את מהותו של יום הפורים היא מצוות שתיית היין.
למרות ששווה פורים לכל החגים בכך שגם בפורים וגם ברגלים יש מצווה של אכילת בשר ושתית יין, נראה שעיקר ענינו של חג הפורים הוא בשתיית היין "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". הקדמת השתייה לשמחה, לעומת שאר הרגלים בהם המצווה העיקרית היא אכילת הבשר, והיין מופיע כדבר נלווה לאכילת הבשר.
אין בכוונתי לעסוק בשאלה המעשית של שתיית היין בפורים, ובוודאי לא לתת לגיטימציה לשתיית יין במוסדות החינוך בפורים, אלא בשאלת הנקודה הפנימית המתבררת בפורים, שקבלה את ביטויה המעשי במצוות שתיית היין בחג זה.
מה ענינו של היין? במה כוחו העיקרי ומדוע דווקא בו טמון סודו של חג הפורים ?
כוחו של היין הוא ביכולתו לגרום לאדם לאבד את הדעת, ולהשתחרר מהאחיזה והשליטה בכל האירועים שקורים לו. תחושת השליטה שלנו כבני אדם, בכל מה שקורה לנו, מקורה בתודעה ובהכרה היוצרות סדר והבנה של האירועים הקורים לנו, והמאפשרות לנו לתכנן את מהלך החיים העתידי שלנו מתוך הבנה של אותה מציאות בתוכה אנו נמצאים.
הנכונות לאבד את הדעת, היא הנכונות להיכנס למציאות פחות ברורה ופחות נשלטת, מתוך אמונה שיש במציאות כוחות פנימיים טובים ובריאים, שגם כאשר נשחרר את אחיזתנו, יצליחו כוחות אלו להופיע בצורה שלמה ומתוקנת.
מציאת האיזון העדין שבין שליטה, אחיזה והשתדלות לבין שחרור והרפיה, היא מלאכה קשה בכל ימות השנה, פורים הוא החג בו מחויבים אנו לעבוד על "שריר" ההרפיה. הפיכת שחרור השליטה לחובה דתית באה, כנראה, מתוך אמונה שהמפגש עם מציאותנו הפנימית שיתגלה על ידי כוס היין, ללא ההכוונה, והעיצוב שאנו נותנים למעשינו בכל ימות השנה, יגלה עולם נקי וטוב ויחשוף את טבענו הפנימי הזך והטהור. אדם ניכר בכוסו, אמרו חז"ל. ללא האמונה שאיבוד השליטה יגלה טבע נקי וטוב לא הייתה הופכת שתית היין לדבר בעל ערך רוחני.
לדברים הללו, ולאורותיו של חג הפורים המתחילים להופיע כבר מתחילת חודש אדר, השלכות גם על פעילותינו החינוכית בחודש זה.
חודש אדר מאפשר לנו להתנהל עם תלמידינו באופן שונה מזה שאנו רגילים אליו בשאר ימות השנה. בחודש אדר ניתנת ההזדמנות להשתחרר מעט מהכללים ודפוסי העבודה אליהם אנו רגילים, דפוסים שלא פחות מחיוניותם לתהליך הבניה המסודר וההדרגתי שנבנה במהלך השנה, הם חיוניים לנו כחלק מרצוננו להרגיש שליטה ואחיזה במציאות. ניתן להפוך חודש זה לחודש המבוסס על יוזמות הבאות מהתלמידים, לחודש המאפשר לתלמידים להביא את כוחות היצירה שלהם לידי ביטוי וכו'.
החריגה מהמסגרת, שחרור האחיזה ונתינת מרחב חדש לתלמידים, יכולים לאפשר שני דברים מרכזיים שנגרמים מאותו מפגש אותנטי עם עולמם של התלמידים.
האחד הוא בחינת מקומם האמיתי של התלמידים. חודש אדר שעל פי לוח השנה העברי סוגר את מהלך השנה המתחיל בראש החודשים שלנו חודש ניסן, הוא הזדמנות לראות מהם פירותיהם של התהליכים אותם עברנו עם תלמידינו, והאם מקומם האמיתי השתנה במהלך השנה.
הדבר השני שיתכן שחיוניותו גדולה מזו של הראשון, הוא בניית האמון של התלמידים בעצמם. היכולת לתת לתלמיד מרחב עשייה פתוח מאפשרת לו לחשוף כוחות חדשים הקיימים בעולמו, שלא תמיד יצא לו לפגשם בשגרת השנה, ולגלות שגם כאשר הוא יוצא משגרת העשייה הרגילה יוצאים מעולמו דברים מתוקנים וטובים, המלמדים על העושר והטוב הגנוז בתוכו.
בשחרור של ימי הפורים יכול להיפתח הפתח לבריאת עולמות חדשים
הכותב הוא ראש ישיבת אמי"ת בלבב שלם ירוחם