השמנה היא מחלה. לא סתם מחלה, אלא מוגדרת ככזו שקשה מאד לריפוי. אנשים המוגדרים מבחינה רפואית כשמנים – מנסים לפנות לכיוון דיאטה. אך היא מחזיקה מעמד מספר חודשים לכל היותר, ובתוך שנה חוזרים קילוגרמים אלו, שבחרנו להיפטר מהם, ושבים אל מחוזותינו, לעיתים קרובות עם קילוגרמים נוספים.
בעלי עודף משקל משמעותי אינם מצליחים לרדת במשקל כפי שהיו רוצים. ישנם בודדים אשר צולחים את המשימה, ואף מצליחים להתמיד בשמירה על המשקל התקין והחדש, אולם רובם לא מצליחים להגיע למשקל גוף תקין, ויחד עם ההשמנה מגיעים מרעין בישין נוספים.
משקל יתר הוא חמור משום שהוא גורר עימו סיכון לא מבוטל במספר רב של מחלות וסיבוכים אחרים. השמנה גורמת לתמותה שקטה. התקפי לב, שבץ מוחי, כבד שומני, ועוד גורמי מוות הינם במקרים רבים תוצאת לוואי של ההשמנה.
כמעט על כל הליקויים הבריאותיים שנצביע - בעלי שומן סובלים מכך משמעותית יותר מאנשים בעלי משקל תקין. ובכל זאת, למה ניתוח בריאטרי ולא דיאטה? למה לא לנסות עוד שיטה, ולא להגיע למצב ניתוחי? שאלנו את ד"ר עידן כרמלי, מנתח בריאטרי בכיר ביחידה לניתוחים בריאטריים (קיצורי קיבה) במרכז הרפואי מעיני הישועה.
"דיאטה היא תהליך מצוין, מומלץ מאוד. כל אדם בעל עודף משקל מנסה להתחיל את תהליך ההרזיה באמצעות דיאטה, לפני שהוא פונה לאופציה של ניתוח בריאטרי. בהשמנת יתר קלה עד בינונית, לאדם שיש לו מחויבות עצמית לבריאותו, דיאטה יכולה לפתור את הבעיה.
אך בשל הסיכונים הבריאותיים, והשהיה על זמן שאול, מומלץ וגם מאושר על ידי משרד הבריאות, לאנשים העונים על קריטריונים מסויימים, לעבור ניתוח בריאטרי, האופציה היחידה שמסייעת להם לירידה משמעותית, אמיתית ולאורך זמן במשקלם.
חשוב לקחת בחשבון, שהניתוח עצמו אינו מטפל בסיבה למחלה, אלא בתוצאה, על ידי כך שהוא מגביל את כמות המזון שהמטופל אוכל, מדכא את הרעב, ומצמצם את ספיגת האוכל. על מנת לטפל בכל היבטי וצרכי ההרזיה יש להשלים את המהלך הניתוחי במהלך תומך ארוך טווח. וזו הסיבה שבריאטריה אינה מסתכמת בניתוח בלבד, אלא מתחילה בבדיקת התאמה ובהדרכה וממשיכה לאורך שנים רבות בליווי תזונתי, סוציאלי ובריאותי".
צילום: shutterstock
ד"ר כרמלי, מהמרכז הרפואי מעייני הישועה, עושה לנו סדר בתהליך:
"ניתוח בריאטרי אינו תענוג גדול והוא גם לא מעשה ניסים. אין מצב בו יום למחרת הניתוח האדם קם ללא הקילוגרמים העודפים. הניתוח דורש הכנות ארוכות: בשלב הראשון המטופל עובר בדיקות משמעותיות. בשלב השני הוא עובר לדיאטנית להכנה לניתוח. גם פסיכולוגית וגם גופנית. ובשלב השלישי הוא עובר את הניתוח שהוחלט עליו. בשלב הרביעי הוא עובר לטיפול המשך, כי החיים לאחר הניתוח אינם פשוטים. יש להתרגל לשינוי כללי באורח החיים, כולל שינוי בהרגלי האכילה, בפעילות הגופנית, להתרגל לאכילה במשורה, לתופעות לוואי כמו בחילות, כאבי בטן ועוד עד שמתרגלים למצב החדש ועוד..
בבית החולים מלווים את המנותח באמצעות בניית מעגל תומך, בהבנה מה מקור ההשמנה אצל המטופל באופן אישי ובהתאמת פתרון לכל מטופל. להשתתפות פעילה בביקורי המעקב והתמיכה הרציפה במטופל תפקיד חשוב בשמירה על התוצאות שהניתוח מביא עמו. כאשר אין למטופל תמיכה מקצועית ראויה, הניתוח והצלחתו עומדים בסכנה".
איך מחליטים מה הניתוח שמתאים לאדם המסויים?
"הניתוחים הנפוצים ביותר היום הינם שרוול קיבה, מעקף קיבה רגיל ומעקף קיבה מיני. 90% מהמנותחים בישראל מתאימים לניתוחים מסוג זה ובוחרים באחד מהם.
קיים גם ניתוח מעקף תריסריון, לאנשים עם בעיית השמנה קשה או עם הפרעה מטבולית מאוד קשה. וברוב המקרים, האנשים עצמם יוזמים את הכניסה לתהליך.
בעבר ידענו, שגם אחרי ניתוחים חוזרים המנותחים למשקלם אחרי כמה שנים, אך היום זה לא כך. מנותחים ממשיכים לשמור על משקלם גם אחרי עשר שנים ויותר, מאחר ונכנסו למערכת ניתוחים אחרים, מוצלחים יותר.
המיוחד בבית החולים מעייני הישועה, שכל רופא מסוגל לבצע את כל האופציות. 4 כירורגיים בכירים מאיישים את המחלקה ובשל יכולתם לבצע את כל האופציות הם יוכלו להציע לחולה הכל ולא להתפשר על משהו פחות טוב, רק כי את הטוב יותר אינם מסוגלים לבצע. בכל ניתוח נמצאים שני רופאים מומחים בו זמנית, בשונה ממרבית הניתוחים בישראל המתבצעים על ידי רופא מומחה ועוזר שהוא למעשה מתמחה.