התגובה הראשונית שלי להכרזה על יום הפסטה הבינלאומי שחל השבוע ב-25 באוקטובר, הייתה הרמת גבה: אתם רציניים? הפסטה שהיא כמעט מאכל לאומי בישראל, זו שאין כמעט מסעדה, בעיקר חלבית, שלא כוללת בתפריט ספגטי, מקרוני, רביולי, לזניה, זו שכיכבה במרקי העוף של יהודי מזרח אירופה מאות שנים בצורת אטריות, זו שהיא אהובת הילדים ושאוכלים כמעט 365 ימים בשנה, היא זקוקה לתשומת לב תקשורתית באמצעות יום מיוחד? לא מספיק ששני עמים אוחזים בבצק הזה, המבושל במים רותחים, הסיני והאיטלקי, זה אומר כולה שלי ואני המצאתי את צורותיה המסולסלות, החלולות, המרובעות (איטליה כמובן), וזה אומר כולה שלי ומיליארד סינים זוללי נודלס אינם טועים, ואצלנו המציאו אותה?
אבל עם מהלכים בינלאומיים קולינאריים לא מתווכחים, ולמה שיהיו "יום הגלידה" ו"יום השוקולד" למשל, ולא יהיה גם יום פסטה? אז יצאתי לחנויות לגלות איך אפשר להעניק למאכל עממי "פושטי", הילה חגיגית. מצאתי תשובה משולשלת: א. על ידי סירי בישול משוכללים. ב. על ידי כלי הגשה יפיפיים. ג. על ידי תוספות שמעשירות את התבשיל, מעבר לרוטב העגבניות והשמנת, המוכרים לכולם.
נתחיל בכמה עובדות יסוד שמעבר למלחמה על הבכורה שבין סין לאיטליה: הפסטה (באיטלקית-בצק) כוללת למעלה מ- 600 צורות, הנקראות על פי התיאור שלהן. ספגטי זה באיטלקית חוט דק, לינגוויני פירושו לשונות קטנות, פטוצ'יני הם סרטים דקים, פרפרלה הם פרפרים וכן הלאה. מצד שני, לפני כמה שנים גילו ארכאולוגים בסין כד מלא באטריות משנת 2000 לפני הספירה. כך שהחוקרים לפחות טוענים שמקור הפסטה הוא בסין, ומרקו פולו הוא שייבא את האטריות מסין לאיטליה. האיטלקים משיבים אש: לא מדויק - כלים לייצור פסטה נמצאו באיטליה כבר מהמאה ה-1 לספירה, הרבה לפני שמרקו פולו הגיע לסין..
האיטלקים זוקפים לזכותם עוד המצאה אחות לפסטה – את רוטב העגבניות המפורסם. הוא הומצא בשנת 1790 על ידי השף האיטלקי לפרנצ'סקו לאונרדי. והמצאה נלווית למוצר: המזלג בעל שלוש השיניים. עד אז אכלו אנשי האצולה את הפסטה עם הידיים.
ומה עם ההשמנה? כוהנת הבריאות חלי ממן טוענת שהתדמית של מאכל משמין לא מדוייקת. כי ב-100 גרם פסטה יש רק 130 קלוריות ובלבד שלא נגזים עם רטבי שמנת ותוספת של גבינות למיניהן.
נעבור לכלי הבישול. סיר משוכלל ומעוצב להפליא שבדקתי מתוצרת סולתם כולל שני מכסים, אחד מחורר ואחד אטום ושקוף ולכן משמש לשתי מטרות: גם לבישול וגם לסינון מי הבישול. גם ברשת ארקוסטיל קיטצ'ן יש סיר פסטה עם מכסה מחורר של המותג ARCOSTEEL, וידיות המאפשרות לנעול את המכסה בגמר הבישול ולהטות את הסיר כדי להזרים מתוכות את המים. הוא נמכר עד סוף שנת 2018 במחיר מבצע של 149 שקלים במקום 249.
צילום: ארקוסטיל
נובל קולקשןצילום: עדי קראוס
צילום: סולתם
אשר לקערות ההגשה, במותג Novel collection שניתן למצוא בחנויות כלי בית ברחבי הארץ, ראיתי קערת פסטה מנירוסטה בעלת מכסה לשמירת חום התבשיל, כף הגשה ומעמד נירוסטה, 460 שקלים מחיר הערכה. וגם קערת פסטה מקרמיקה עם עיטורי זהב ומכסה, ב-229 שקלים
אם תרצו לחגוג את יום הפסטה מחוץ לבית, ברשת קפה גרג ב-25 באוקטובר תעלה מנת פסטה פנה עם רטבים שונים (אלפרדו, פסטו, רוזה, נפוליטנה), מחיר חג מוזל של 25 שקלים.
חוות דרך התבליניםצילום: הדס ניצן
מבשלים בבית? לחוות דרך התבלינים יש תערובות לשדרוג הפסטה: איטליאנו - מעגבניות שרי מיובשות, אזוב, מלח גס, פלפל שחור ושום מטוגן. 16 שקלים ל-100 גרם. אלפרדו – משמנת ופטריות, בצל, בזיליקום, אגוז מוסקט, שום ופלפל לבן. 20 שקלים ל-100 גרם.
תערובת של פטריות שיטאקי, פורצ'יני, שמפניון ובוליטוס. 22 שקלים ל-100 גרם. ותערובת בזיליקום ועגבניות, 13 שקלים ל-100 גרם.
ואם הצטרפתם לעדת לקוחות תחליפי החלב הצמחיים, לחברת איזולה-ביו יש רוטב קרמי לפסטה של קונפי עגבניות ללא סוכר, ללא גלוטן וללא חומרים משמרים.
צילום: איזולה ביבוא ליב