שאלה
שלום לרב
למדתי פרשת השבוע עם רש"י ועלו בי הרהורים בקשר לנושאים מהפרשה בפרט וספר ויקרא בכלל.
אנו קוראים על כל נהלי העבודה ביום הכיפורים - שעירים, איילים, וידויים לפני ואחרי, קטרת דקה במיוחד ועוד ועוד.
בכל העת מרחפת אימת מוות על הכהן הגדול המבצע את כל העבודה המפרכת והמסובכת. הלא זה עתה נהרגו שני פרחי כהונה על ששינו פרט מהסדר המחייב. גם האיום "ולא ימות" מודגש בפרשתנו.
כלומד בן ימינו כל העניין נראה לי רחוק, לא שייך.. ואני תוהה מה זה קשור אלינו. מדוע להעמיק וללמוד את זה? האם זה פשוט תורה וללמוד אנו צריכים על מנת לקבל שכר? או אולי משהוא אחר? גם כל ה"הפחדה" של הכהן שיש לו רק הזדמנות אחת... אוי לו אם יטעה....
דבר נוסף - לאחר תיאור סדר העבודה הפרשה משווה שחיטת קודשים מחוץ למקדש לרצח אדם. עד כדי כך??? בקריאה חסרת פניות עולה בדעתי מחשבות על אינטרס של הכהנים, האוסרים בכל כחם "גניבת" רכוש שלהם. מן "גילדה" שבכחה לחוקק חוקים דרקוניים ולתת משקל של רצח לגניבה.
אודה לרב על הבהרת העניין.
תודה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
רוב שלומות
השאלה הראשונה עונה על השניה.
התורה איננ תרבות, פולקלור, "יצירה מוסרית ייחודית" או" תרבות העוסקת במשמעות החיים". התורה היא החוק המטאפיזי-רוחני של הקייום. כשם שבעולם הפיזקלי קיימת אנרגיה גרעינית שצריך לדעת לרתום אותה וכשהיא חס וחלילה זולגת היא טומנת בחובה איום מוות. כך גםהכור הגרעיני הקיים בבית קודש הקדשים.
למוד התורה של חלקים אלה הוא עיסוק בתכנית של כור עולמי זה, מתוך ערגה לקימומו, וילכולת שלנו להיטיב עם עולמנו.
לכן גם החוקים לא נועדו להטיב עם הכהנים, שהרי בכניסה לארץ {לאחר ירושה וישיבה} לאף הופסקה הלכה זו של שחיטת בשר תאווה{עליה שאלת} - עיין בפרשת ראה.
בברכה
רפי פוירשטין