סכך על גבי ברזל

יש מחלוקת בין הפוסקים אם סיכך על דבר שמקבל טומאה, אם הסוכה פסולה או לא, וזאת על-פי מה שכתב מרן (תרכ"ט ס"ז) "יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו", מכיון שהסולם מקבל טומאה ואין מסככין על דבר שמקבל טומאה. ולעומת זאת פסק מרן "לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקשרם בבלאות שהם מקבלים טומאה - אין קפידא".

כלומר, לדעת מרן מותר לסכך במעמיד על גבי מעמיד (וראה במשנב"ר וכה"ח שם). (ואולם החזון איש סובר שאין להקל במעמיד על גבי מעמיד בדבר המקבל טומאה, ולכאורה לשיטתו אותם שיש להם סוכות והדפנות מפלאטות עץ ממוסגרות במחוברות זו לזו כמו דלתות, אין להניח על גביהם סכך).

ויש מי שאומר שמותר להעמיד בדבר שמקבל טומאה מדרבנן - אבל עיין (שם בכה"ח ס"ק נ"ח וס"ק טו"ב) שמשמע שגם בדבר שמקבל טומאה מדרבנן אסור.
ולפיכך אין לסכך בסוכה שעשויה מברזל או מכל דבר שמקבל טומאה ואפילו מדרבנן אלא יש לשים על הברזלים עץ שכשר לסכך בו ועליו לשים את חסכך כדי שיהא מעמיד דמעמיד.

ובדיעבד, אם נקלע אדם ביום טוב של סוכות לסוכה שעומדת על גבי דבר המקבל טומאה, מותר לו לאכול בסוכה זו ובמוצאי החג יתקן.

בענין מרפסת שיש בה עמודי ברזל קבועים, החזון איש אמנם מקל בזה אבל בכה"ח סימן תרכ"ו ס"ק מ' הביא בזה מחלוקת בין ה"גינת ורדים" ל"בית השואבה" ונוהגים למעשה להחמיר בכך.