שאל את הרב

סוכות

חדשות כיפה הרב שמואל זעפרני 09/09/02 12:59 ג בתשרי התשסג

שאלה

האם יש איסור לטלטל(לבני ספרד במקום שיש ערוב) אוכל לסעודות שבת מהבית לסוכה שבנויה בחצר ביום שבת, והאם צריך לדאוג לשם כך לערוב חצרות

ואם כן כיצד עושים עירוב??

אודה לרב אם יוכל להרחיב בנושא הטילטול מהבית

לסוכה שבחצר ביום שבת

תודה

תשובה

אליהו שלום,
אם אתה נוהג להחמיר לא לטלטל בשבת אפילו במקום שיש עירוב,אסור יהיה לטלטל בשבת אוכל מהבית לסוכה אא"כ
תעשה עירוב.אולם אם אתה לא מחמיר ומטלטל בשבת במקום שיש עירוב,מותר יהיה לטלטל אוכל מהבית לסוכה.
כך או כך חייבים בעירובי חצרות.נוהגים לעשות עירובי חצרות בערב פסח,וכך נוהג מרן הראש"ל הרב מרדכי אליהו שליט"א בבית הכנסת בו הוא מתפלל.להלן הלכות הקשורות לעירובי חצרות,מתוך ספרו של הרב "ספר הלכות חגים".
עירוב חצרות
א.
עושים "עירוב חצרות" מדי שנה בשנה ורגילים לעשות את העירוב עם מצה בשיעור חצי קילו בערך, ובדרך כלל עושים זאת בערב פסח. כשחל ערב פסח בשבת יעשו "עירוב חצרות" בערב שבת. ויש שנהגו לעשות "עירוב חצרות" בשבת חול המועד. ויעשו את העירוב אחרי מנחה לפני השקיעה ולפני כניסת שבת. אם אין שהות לכך - יעשו עירובי חצרות לפני מנחה.
ב.
העירוב צריך להעשות על ידי חכם המכיר את ההלכות, וכן יעשה:
יקנה הרב את המצות ויגבהן טפח, אחר כך יתן את המצות שלו לאדם אחר ויאמר לו: "זכה בעירוב זה לאחינו בני ישראל הדרים פה עמנו ושיבואו לדור בעיר הזאת שיסמכו לטלטל על ידו מרשות לרשות בשבת וביום טוב". \אם המצוות שייכות לאדם אחר - אותו אדם יתן את המצוות לרב והוא יתן אותם למישהו שיזכה בהם לכל הקהל\.
יגביה הזוכה את המצות טפח, ואחר כך יקח הרב את המצות ויברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב" ויאמר:
בְּדֵין עֵירוּבָא. יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לַאֲפוֹקֵי וּלְעַיּוּלֵי וּלְטִלְטוּלֵי מִבַּיִת לְבַיִת וּמִבַּיִת לֶחָצֵר וּמֵחָצֵר לְבַיִת וּמִבַּיִת לְבוֹר וּמִבּוֹר לְבַיִת וּמִגָּג לְגָג וּמֵעֲלִיָּה לְתַחְתִּית וּמִתַּחְתִּית לַעֲלִיָּה וּמִזָּוִית לְזָוִית וּמֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת כָּל מַאי דְּצָרִיךְ לָן בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה וְיָמִים טוֹבִים לָנוּ וּלְכָל הַמִּסְתּוֹפְפִים עִמָּנוּ מִכָּאן וּלְהַבָּא מִפֶּסַח זֶה עַד פֶּסַח שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ לְשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד.
ג.
צריך שיבין מה שאומר, וטוב שיחזור לומר בלשון הקודש: "בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ להוציא ולהכניס ולטלטל מִבַּיִת לְבַיִת וּמִבַּיִת לֶחָצֵר וּמֵחָצֵר לְבַיִת וּמִבַּיִת לְבוֹר וּמִבּוֹר לְבַיִת וּמִגָּג לְגָג וּמֵעֲלִיָּה לְתַחְתִּית וּמִתַּחְתִּית לַעֲלִיָּה וּמִזָּוִית לְזָוִית וּמֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת כָּל מַאי דְּצָרִיךְ לנו בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה וְיָמִים טוֹבִים לָנוּ וּלְכָל הַמִּסְתּוֹפְפִים עִמָּנוּ מִכָּאן וּלְהַבָּא מִפֶּסַח זֶה עַד פֶּסַח שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ לְשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד.
ד.
נהגו להניח את מצות העירוב בבית הכנסת, במקום בולט, ויש שעושים קופסה נאה ועליה כותבים: "עירוב חצרות", ובתוכה מניחים את המצות. אך אין לתלות את המצות על וו שבקיר.
בברכת גמר חתימה טובה
שמואל זעפרני

כתבות נוספות