1. תאריך יום הזכרון נקבע פחות משבועיים לפני יום העצמאות השני של מדינת ישראל, באפריל 1950, הוצאה פקודת מטכ"ל הקובעת את ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, כיום הזיכרון לחללי צה"ל, ושלא יתקיימו אזכרות צבאיות באף יום אחר. בראיון שנערך עם הרב שלמה גורן בשנת 1994, אמר הרב כי קביעת המועד בצמוד ליום העצמאות נעשתה במקרה. לטענתו, במשך כל השנה השנייה למדינה נדחה מועד קביעת היום שוב ושוב, וכאשר יום העצמאות התקרב, הבחין הרב כי לא נקבע ליום הזיכרון מועד, ומכיוון שלא נשארו ימים, הוצמד יום הזיכרון ליום העצמאות. לדבריו, רק מאוחר יותר ניתנה לדבר הפרשנות המקובלת, שעצמאות המדינה קשורה קשר הדוק לדם הנופלים.
2. אהרון הרשלר הוא החלל החלל מערכות ישראל הראשון. הרשלר, התגורר בשכונת משכנות שאננים. בשנת 1872 ירדו גשמי ברכה רבים באזור, והיהודים אשר נהגו לקנות מים בכפר סילוואן השכן הפסיקו ממנהגם זה. כתוצאה מירידה בהכנסותיהם, החלו הערבים לפשוט על השכונה במטרה לגנוב ולשדוד. ב-31 בדצמבר 1872 פשטה כנופיית שודדים על השכונה, הכנופיה הגיעה ופרצה לביתו של הרשלר. הרשלר הניס את הפורעים, רדף אחריהם, ועל פי עדות נכדתו, הכה בהם מכות נמרצות. מהחשש שמא יזהה אותם ויגרום למאסרם, ירו בו חברי הכנופיה 12 כדורים ופצעו אותו קשה. הרשלר נפטר כמה שעות מאוחר יותר מפצעיו ונקבר בבית העלמין הישן שבהר הזיתים.
3. סמלו של יום הזיכרון הוא פרח דם המכבים, הצומח על פי האגדה בכל מקום בו נפלה טיפה מדמם של המכבים. מידי שנה, משרד הביטחון מנפק מדבקות עם תמונת הפרח והן מחולקות בטקסי הזיכרון ונענדות על דש הבגד. המקור למנהג הוא בהשראת מדינות חבר העמים הבריטי, בהן נהוג בחודש נובמבר לענוד פרחי פרג מנייר או פלסטיק על דש הבגד.
4. רק בשנת 1963 חוקקה הכנסת החמישית את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", ונכתב בו מנהגי היום ומועדו
5. בשנת 1980 שונה שם היום ל"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", ונוספו לו גם חללי המחתרות, המוסד והשב"כ. ובשנת 2010 במסגרת תיקון לחוק נוספו עם נפגעי פעולות האיבה
ותזכורת לזמני הצפירה:
יום הזכרון נפתח בצפירת דומיה בת דקה בשעה 20:00. צפירה נוספת, בת שתי דקות, נשמעת למחרת בשעה 11:00. טקסי זיכרון ממלכתים נערכים ב-54 בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאתר ההנצחה לזכר החללים הבדואים. בנוסף, באתרי ההנצחה ברחבי הארץ ייערכו טקסי זיכרון.