נגיעת אח באחות - חשוב מאוד!

אני מרשה לעצמי לשלוח אותך לתשובה מופלאה של מו"ר הרב שרלו שנותנת מבט עקרוני בנושא חשוב וקיומי זה וממנו נגזרות התשובות לפרטים הקטנים :
כמו כן קיימת בחלק מהפוסקים נטייה להקל בנגיעהשאינה של חיבה ועוד בפני אחרים :
אלו הם דבריו של הרב שם :


שלום וברכה
קודם לעיסוק בהיבט ההלכתי של השאלה, אני מבקש להקדים דבר מה: הלכות צניעות לא באו למרר את החיים ולהפוך את חייו של האדם לעקידה גדולה. עיקר ייעודם הוא כפול: בראש ובראשונה הם באו לבשר כי התורה מבססת את הקשר בין המינים על דבר מה שונה לחלוטין מהמקובל היום. מטרתם היא להוציא את הגוף ממרכז המיניות, ולהעמיד תחתיו עולם רוחני פרטי* מטרתם היא למנוע זילות והתייחסות לאדם כאל גוף בשר או קולב לבגדים* מטרתם היא לסייע בעד האדם לשמור על עצמיותו, ולא ללכת שבי אחר גורמים חיצוניים. בשל כך אנו מקפידים מאוד שלא להכניס קשר גופני כלשהו אלא במסגרת הזוגיות המצומצמת ואהבת הורים לילדים. כל קשר גופני אחר אין לו מקום, בשל פגיעה ביסודות הצניעות והקדושה.
עניין שני הוא כי יחס זה אכן מעצים את הקשר בין איש לאשתו, ואינו מתיר שום מגע גופני אחר. אנו מסתכלים בצער וברחמים על אלה חיים אחרת, ועל אלה שהפחיתו בערכו של הקשר הגופני או יצרו חברה בה גופניות זו עומדת במרכז, למרות הדיבורים הגבוהים על אהבה.
על כן פסק השולחן ערוך (אבן העזר כא,ז )כי כל קשר גופני שלא בנין איש ובין אשתו או בין הורים לילדיהם אסר, מגונה וראוי להתרחק ממנו מאוד מאוד. לדעת הרמב"ם מדובר ממש באיסור דאורייתא, וראשונים אחרים ראו זאת כחלק מעולם שבנו חכמים, אך ביסודו של דבר אסרה ההלכה את המגע, וייחדה אותו לזוגיות ולמשפחתיות הקרובה. איסורים אלה אינם קשורים להלכות נידה כי אם לאיסורי עריות.

עתה יש לדון מה קורה כשאיסורים אלה מתנגשים את שני מצבים שונים, שבדרך כלל קשורים זה בזה – מגע גופני שאין בו שום משמעות נפשית, כמו מנהגי לחיצת יד וכדו', יחד עם פגיעה קשה ביד המושטת. חלק מפסוקי דורנו (ר"מ פיינשטיין זצ"ל) ראו זאת ממש כעריות. ברם, ממקורות מעטים נראה כי אם מדובר בדבר מה שאין לו משמעות קרבתית יש מקום להקל, לא כאורח חיים קבוע כי אם במצבי התנגשות, כלומר: מוטל על האדם להרחיק עצמו מלחיצת, יד ולהרגיל את אלה שהוא נפגש עימם שהוא צנוע ומקדש עצמו על פי ההלכה. דבר זה עושים בצורה ארוכה של חינוך המשפחה ושל אורח חיים המקרין צניעות. למעלה מכך, גם ממצבים אלה יש דרכים להתחמק בלי לפגוע. פעם ראיתי אחד מגדולי ישראל שהושטה לו יד, והוא הגביה את כובעו כסימן של הצדעה, וגרם לעונג רב למושיטת היד יחד עם זהירות שלא לפגוע בהלכה. ברם, אם נתקל הוא במצב בו מושטת לו יד ואין הוא קשור קשר קירבתי כלשהו ואין הוא יכול להתחמק - ישיב בלחיצת יד באופן רפה, כיוון שההלכה אסרה גם פגיעה בשני, אף אם השני אינו נוהג על פי דרכה.
שינוי גישת היסוד שלנו כפי שבארתי לעיל, יחד עם שמירת ההלכה בקפדנות, עשויה לשנות עולם ולהקרין דבר מה שונה ועמוק יותר, תוך הקפדה כפולה הן על דיני צניעות והן על דינים שבין אדם לחבירו שלא באו לפגוע. מניסיוני אני למד כי אט אט מתרגלים כולם שאין מדובר בשנאה או בפגיעה ח"ו כי אם באורחות חיים ראויים. אני עושה כל מאמץ שלא להיקלע למצבים דחוקים, ובד בבד מדבר בנועם ובשמחה על הבריות כולן, גם באופן טבעי ואנושי וגם כדי שלא תעלה תרעומת של לב אדם עלי, כי אם תדע בת שיחי את הערכתי וכבודי איליה, כמו גם את מעמד ההלכה והצניעות.
בקדושה ננצח